"דמיינתי שכשאחזור לשדרות, ייקחו את המיגוניות"
שלמה אזולאי, רכז הקהילה מטעם עיריית שדרות וקהילת רעות, שיתף בתחושות עם החזרה הביתה • הודה: "מפחדים ממצב שנחזור והמציאות לא תשתנה"
מאז שבעה באוקטובר תושבי העוטף מפונים מבתיהם ושוהים בבתי המלון. כעת נראה כי חלקם התחילו לחזור לבתיהם ולשגרת החיים של לפני המלחמה. ינון מגל ויוסי יהושוע דנו בכך ב־103fm עם שלמה אזולאי, רכז הקהילה מטעם עיריית שדרות וקהילת רעות, אשר שיתף בתחושותיהם של אנשי הקהילה.
"אנחנו נמצאים במלון בירושלים. מתייחסים אלינו יפה, אבל בסוף מלון, לא משהו שמתאים לשהות ארוכה", ציין אזולאי בפתח השיחה. "אנחנו היינו פה קהילה מאוד גדולה, 150 משפחות, לאו דווקא משפחות שלפני זה הכירו. יצרנו לעצמנו קהילה עוצמתית וחזקה, והשבוע עשינו כבר את אירוע הסיום של כולנו. עם הפנים הביתה, חזרה לשדרות. חלק התקפלו, אנשים חוזרים, בשיא היינו 170 משפחות. נכון לסוף השבוע הזה עמדו על 100 משפחות בערך, אבל הרוב המוחלט מתחיל לעזוב".
"יש אפשרות להישאר במלון, אבל זו לא באמת אפשרות ממש ריאלית. סוגרים לך את מסגרות החינוך והכול. עברה תקופה. אנחנו פה הרבה משפחות שייכים לקהילת רעות, יצרנו פה ממש חיי קהילה. עשינו פה גנים לילדים, מעונות, דאגנו לאנשים שהבנים שלהם במילואים, יולדות. בתי ספר גם היו פה, לא במלון עצמו אבל מרחק חמש דקות נסיעה עם הסעה כל בוקר. היו לנו פה את כל השירותים הקהילתיים. בית ספר לתושבים של שדרות שנמצאים בירושלים. חלק השתלבו, אבל הרוב המוחלט במסגרת של שדרות של הבית ספר. היו לנו שלושה גנים ושני מעונות, היו פה 300־400 ילדים בשיא", שיתף.
אשר למסגרות החינוך בשדרות עדכן אזולאי כי "ב־3 במרץ העירייה פותחת את כל מסגרות החינוך, ובשבוע שבועיים הקרובים יהיה זמן להתאושש ולהתארגן. במרץ יפתחו את הכול".
"צריך להגיע למצב שהמדינה אומרת שמשהו השתנה"
בהמשך השיחה חשף אזולאי כי הוא, ואחרים כמוהו, שב לשדרות עם תחושת החמצה לאחר שהיה עקור מביתו עם משפחתו מעל ארבעה חודשים. "אנחנו רואים שצה"ל נלחם בעוצמה, ברור לנו שזה לא עוד סבב, וברור לנו שהעבודה לא נגמרה עדיין, אבל בסוף בתחושה שלנו, של תושבים שחוזרים למצב שבו אומרים לך 'ייתכן שיהיו אזעקות', ויש איזושהי תחושת החמצה. רגשות מעורבים. אנחנו מאוד מפחדים ממצב שנחזור ומציאות החיים לא תשתנה. אנחנו מרגישים כתושבים שיש למדינת ישראל הזדמנות למגר את התופעה הזו. גדלתי בשדרות וחזרתי לפני שנתיים עם הילדים שלי. מדינת ישראל כולה היא לא שוויץ, אבל כן אני חושב ושמעתי את זה בעצמי, שבתוך כמה חודשים מדינת ישראל מתכוונת להחזיר את השקט לתושבי העוטף. זה משהו שהיינו שמחים לשמוע, שיגידו לנו".
"המלחמה נמשכת, אנחנו חוזרים לשדרות, אבל אנחנו ממש מבקשים ודורשים שלא לחזור למציאות של הכלה", הדגיש. "צריך להגיע למצב שהמדינה אומרת שמשהו השתנה. יש למדינת ישראל הזדמנות למגר את שלטון החמאס לחלוטין. אני קצת מאשים את עצמי במה שקרה, הסכמתי להיות הגיבור, וזה קצת חלק מהתפיסה השגויה של מדינת ישראל של עוד מיגוניות, ואני מפחד מהדבר הזה. אנחנו חוזרים בעוצמה גדולה, וזה חלק מהניצחון, אבל יחד עם זאת אנחנו חייבים לדאוג שאנחנו לא מכילים עוד הפעם את הדבר הזה. אני בכלל דמיינתי שכשאני אחזור לשדרות, ייקחו את המיגוניות. היה לי ברור שאנחנו חוזרים למציאות אחרת לגמרי".
כמו כן, כאשר נשאל על רצון התושבים לחזור לבתיהם, אמר: "אקח את מאה המשפחות שעכשיו נמצאות פה, להערכתי כשבעים אחוזים בוודאות יחזרו, זה גם מאוד תלוי אם הצליחו לייצר פה מסגרות. יש גם כאלו שמפחדים. גם אם תהיה פעם בשבועיים אזעקה, אתה בעמדה שאתה כל הזמן יודע שיכול להיות. אני לוקח את הילדים שלי באוטו לגן, אני לא יכול לקשור אותם לאוטו כי אני לא יכול בעשר שניות להוציא שלושה ילדים מהאוטו. בשדרות זה 10 שניות, זה כוננות מתמדת. אנחנו יודעים שמדינת ישראל נחושה, ואנחנו מחזקים את צה"ל והמדינה".
"תמיד מדברים על זה שהמדינה לא הייתה, מהשבוע השני המדינה הייתה פה בצורה מאוד מאוד חזקה. נציגים של משרדי ממשלה, ועיריית שדרות בכלל. זה דבר שצריך להגיד אותו, וגם כשאנחנו חוזרים עכשיו אנחנו מכירים תודה. שדרות היא מודל לחיקוי, לייצר בתוך העיר קהילות שמייצרות חוסן - זה מה שהציל אותנו פה במלון", סיכם
עריכה: שני רומנו
