רס"ן (מיל') ש', קמב"ץ בנפת לכיש של פיקוד העורף, נטרל את המחבל מהפיגוע הקשה בצומת ראם ביום שישי האחרון, שבו נרצחו רס"ל (מיל') אורי יעיש ז"ל בן ה־27 וישי גרטנר ז"ל, בן 23. בשיחתו עם בן כספית וינון מגל סיפר על שאירע.
"אירוע קשה. לצערנו נהרגו בו שני אנשים. המחבל פרסס כי הוא זיהה אותם וזיהה בדיוק את המטרות שהוא רצה. עצר את הרכב ויצא לירות, ככה אני לומד מאנשים ומהחקירה שמתבשלת", אמר רס"ן ש' בפתח השיחה ושחזר את השתלשלות האירועים עד לנטרול המחבל: "אני והבן שלי בקניות שישי, פונים ימינה מצידו השני של הכביש. רציתי לקנות כמה דברים, ואני שומע ירי מהחלון שאני תמיד משאיר טיפה פתוח כדי להיות מחובר עם הסביבה. שומע את הירי ומבין מהצורה שהוא מתבצע שאנחנו בתוך פיגוע. אני תמיד משאיר טיפה חלון פתוח, להיות מחוברים לסביבה".
רס"ן ש' המשיך ותיאר: "אני עוצר את הרכב מחוץ לשטח ההשמדה של המחבל, הבן שלי איתי באוטו, בן 15. אני מאמין בחינוך במעשים, מה הבן שלי היה חושב אם אבא שלו והוא היו בורחים מהאירוע, איזה חינוך הוא היה מקבל? עוצר את הרכב, אומר לו 'אנחנו בפיגוע', שיבין מה הסיטואציה, 'תתקשר למשטרה, אל תצא מהאוטו'. אני חובש את כובע הזיהוי שלי, יוצא החוצה, מצמצם לכיוון הירי. אני מתחיל לראות אדם גדול ממדים, לבוש במעיל שנראה צבאי, אבל הוא היחיד שעומד בתחנה, ויש אנשים ששוכבים על הרצפה. מזהה שיש לי מחסה באיזושהי תעלת ניקוז בצידו השני של הכביש".
"אני עם נשק אישי שלי, עם אקדח 9 מ"מ. שם אותו על כוונות ומחכה שנייה אחת כדי לדעת בוודאות שאני יורה באדם הנכון ולא חלילה במישהו אחר", הודה. "אני שם אותו בין כוונות, מחכה שנייה אחת, מזהה שיש לו גם אמצעי וגם כוונה, הוא מרים את היד שלו ויורה לעבר רכבים בכביש. כשהוא מבצע את זה אני מתחיל לירות עליו בצורה מבוקרת ואיטית. אנחנו במרחק של 40־50 מטרים אחד מהשני. לאט לאט, לא גומר את המחסנית, כדור אחד כל פעם, עבודת הדק מדויקת כמו שלימדו אותי. כל הדברים חוזרים בשניה אחת אליך".
עוד סיפר כי "הוא (המחבל) מקבל כמה כדורים, כנראה מבין שיורים עליו, התחיל לשחרר כדורים לא מבוקרים. הוא נופל, אני בהתאם לתרגולת מצמצם לכיוונו, מגיע אליו, רואה שהוא עוד זז וממלמל כל מיני עניינים ואני מוודא שהוא מנוטרל. שלחתי אותו לגיהינום לחפש את הבתולות שלו, בוא נגיד את זה ככה. אני מרים את הנשק, מזהה מהעין שלי בזווית, שרצים אליי. אחר כך הבנתי שזה היה 20־30 חבר'ה של מאבטחים של השירות שנקלעו לאירוע במקרה. ברוך השם שאני עם כובע זיהוי וגם הם, אני צועק אליהם 'מחבל מנוטרל, מחבל מנוטרל', הם שומעים אותי".
צמד המגישים ששיבחו את גבורתו, תהו מהיכן ספג את ההכשרה הכה מקצועית לטיפול באירועים מהסוג הזה, ורס"ן ש' השיב: "קודם כול, הייתי בגבעתי בשירות שלי אבל אחר כך הייתי מפקד פלגה ביחידת מצדה. הדבר הזה הוא חלק מהאימון. נשיאת נשק אישי היא לא זכות, היא אחריות של אנשים, האחריות שלכם לשאת את הנשק כל הזמן, להיות מזוהים, להתאמן כמו שצריך. תזכרו שזו אחריות, תיקחו את האחריות הזו בידיים".
כמו כן, כאשר תהה כספית אם הוא פחד שיקרה לו את שאירע ליובל קסטלמן ז"ל, שכזכור נורה לאחר שנטרל מחבל בפיגוע עקב טעות בזיהוי, סיכם רס"ן ש': "יובל קסטלמן, האירוע שלו היה איתי באירוע הזה, גם לפני. זה משהו שכל נושא נשק צריך להקפיד עליו, כובע זיהוי וגם להבין את הסיטואציה שבה אני נמצא. גם האנשים שרצו לעברי היו מקצוענים, הם לא היו חרמני הדק. הייתי מזוהה, צעקתי אליהם, הם זיהו אותי והם היו חבר'ה אחראיים מספיק. הבחור הראשון שרץ אליי שומע את זה".
עריכה: שני רומנו