"המצב מורכב, צריכים פתרונות מורכבים"
אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, הביא את זעקת תושביו שאינם מוכנים לחזור לבתיהם בעת מלחמה • תושבת העיר: "יש כאן סנקציות שמאלצות אותי לחזור"
משרד האוצר וראשי היישובים בעוטף עזה סיכמו על מתווה ראשון לטובת החזרת התושבים לבתיהם. לפי המתווה, התושבים יחלו לשוב הביתה החל מתחילת חודש מרץ. מי שיחליט להישאר בבית מלון יוכל לשהות בו עד ל־7 ביולי. בשל הידיעה ביקשה ענת דוידוב לשוחח עם אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, שהתייחס לנושא.
בפתח השיחה הדגיש דוידי כי "אין מתווה חדש, אנחנו ביקשנו, ראשי הרשויות, מאז הפגישה שלי עם ראש הממשלה והקבינט המצומצם, דרשנו שיתאפשר לתושבים להישאר במלונות, וכל הנושא של מנגנון הפיצויים או המענקים ימשיך עד סוף שנת הלימודים על מנת לאפשר גם לתושבים שלא רוצים לחזור להישאר, וגם לתושבים שרוצים לחזור שיחזרו. אנחנו ממשיכים לדרוש מראש הממשלה שיכנס ישיבה או מסיבת עיתונאים כלפי תושבים האזור וידבר איתם בדברים ברורים מה המצב הביטחוני ומה זה אומר מבחינתם".
"כל המאבק שלנו הראשוני היה לתת את האפשרות לאנשים להישאר עד ה־7.7", ציין והוסיף: "מצד שני, גם מה שקורה במלונות זה לא הדבר הכי טוב למשפחות, לעסקים. מה־7 לחודש אני מוצא את עצמי נאבק בכל דבר, וגם עכשיו. גם ההחלטה עכשיו למעשה היא בעייתית. יש לנו את אותם התושבים שבוחרים להישאר. אני קורא לשר החינוך לקחת החלטה ולאפשר לתושבים להישאר, מי שחפץ באילת, ים המלח או מקומות אחרים, שמשרד החינוך ימשיך להפעיל את המוסדות החינוכיים, גם ככה זה לא מאה אחוזים מזמן".
דוידי המשיך וטען: "תושבים שנשארים בחוץ, אומרים להם 'אנחנו סוגרים', נכון שהוא אמר שיוקם מוקד שיעזור לתושבים להעביר את הילדים שלהם למסגרות החינוך בערים שהם נמצאים, אבל עוד הפעם לגרום לילד לעבור עוד מסגרת ועוד מסגרת? זה דבר מאוד קשה. בסוף הסמכות והאחריות והבעלות על צוותי ההוראה הם של משרד החינוך, לא שלי. לכן, אני נאבק בשביל התושבים כמו שאר ראשי הרשויות על הכול, כל הזמן אנחנו מוצאים את עצמנו נאבקים".
דוידי: "צריכים לזכור שיש משפחות שממש מתפרקות"
"שר החינוך עד כה עושה את כל המאמצים מבחינתו. אני אהיה שותף מלא, עיריית שדרות תהיה ראשונה בכל מקום. מקום שהוא יחליט להשאיר את המרחבים פתוחים, ניתן את כל מה שיש לנו, גם מבחינת כל מה שאנחנו עושים, כולל הארגונים במשך החודשים האחרונים. מצד שני, אנחנו צריכים לזכור שיש משפחות שממש מתפרקות. גם המשפחות האלו אומרות 'אנחנו רוצות להיות', ולכן אנחנו נמצאים במצב מורכב. להגיד לך שאני שמח במצב הזה? ממש ממש לא. אנחנו מתנהלים ככה ארבעה חודשים והולכים להמשיך להתנהל כעירייה שנותנת שירות גם לתושבים שנמצאים קילומטר מאיתנו וגם לתושבים בתוך העיר", הבהיר.
כמו כן, כאשר נשאל בנוגע לביטחון בעיר ולכיתות הכוננות והיערכותן למצב הביטחוני הנוכחי, סיפר דוידי: "בכל המרכזים האלה ישנה כיתת כוננות מאוד גדולה בעיר, פלוגת מילואים שנמצאת פה. קיבלנו תקציבים לסיירת ביטחון. כל נושא השמירה, גם הנחתי את הצוותים המקצועיים בעירייה שכל מוסד חינוכי, שלא כמו בזמן רגיל, יהיו שם שומרים. מבחינת הדברים האלו אנחנו דווקא, גם התקציבים וגם התהליכים, אנחנו עושים אותם ואנחנו על זה".
"כל בוקר אני קם לאתגר חדש. כרגע האתגר שלנו זה האתגר של משרד החינוך - לעשות את המיפוי הנכון, ואם יש ריכוז משפחות בשיתוף יחד עם הרשויות המקסימות שסייעו לנו בענק, אני חושב שנוכל", הכריז. "אם שר החינוך ינחה את מנהל מחוז דרום לעשות את הדברים האלה, ישנם הרבה אנשים מצוותי החינוך שעובדים במלונות שלא שייכים לעיר שדרות, והם עושים עבודה מקסימה. זה דבר שבסוף שר החינוך צריך להגיד 'רוצה אני'. הוא צריך להגיד לעצמו 'יכול אני'. התפקיד של הביטחון זה מדינת ישראל, ראש הממשלה, שר הביטחון וצה"ל".
עדי: "אנחנו נעים באי ודאות מטורף"
לשיחה הצטרפה עדי פיינה, תושבת העיר שדרות, שמתנגדת לחזרה לעיר וגוללה את סיפורה: "אני כגננת, אשת חינוך, אימא, תושבת שדרות, נמצאת במקום לא פשוט של אי ודאות. אנחנו מבינים שאף אחד לא מדבר איתנו על מה הלאה. איפה הביטחון שהובטח? במה הוא מתבטא? בנוסף, סגרו לנו את מרכזי החינוך בערים המפונות", סיפרה בכאב.
לטענתה, "מנהלים רבים אומרים 'את לא תחזרי למלא את התקן שלך בעוטף'. אני מבינה שיש כאן סנקציות שמאלצות אותי לחזור בכפייה. אנחנו נעים באי ודאות מטורף. אמרו לנו שאנחנו יכולים להשתבץ בגנים בעיר, אבל אם לא נותנים לי להמשיך את המסגרות של הילדים שלי, אני לא יכולה לצאת לעבודה, אני בעצם כבולה".
דוידי חיזק את דבריה של תושבת עירו וביקר את הפתרונות המוצעים לתושביו: "מה אנחנו צריכים בשביל להפעיל גן? אנחנו צריכים גננת. ואם אחת כמו עדי לא מרגישה שהיא יכולה לחזור, היא יכולה להיות כוח מצוין בשבילנו לתת את המענה לתושבים בירושלים. אנחנו רוצים עכשיו את עדי גננת לחוצה? מרגישה לא בטוחה? אחת כמו עדי יכולה לבוא, יישאר גן ומי שתנהל את הגן זו תהיה עדי. ואני חושב שאין מה לעשות. המצב מורכב, צריכים למצוא פתרונות מורכבים. אני לא יכול לקחת שום בעלות, אני לא קורא לאף אחד לעשות שום דבר".
"אני שלם עם דבר אחד, אני שלם עם זה שלצערי לא הקשיבו לנו. לא הקשיבו לי במשך שנים, קראו לי מחרחר מלחמה. צה"ל עובד וצה"ל ימשיך לעבוד, וייקח זמן עד שנביס את החמאס. המציאות שלי ושל כולם היא מאוד מורכבת, אין מאה אחוזים. את שואלת אותי אם יש לי שמחת חיים ואני מאושר? אני בתקופה הכי קשה של חיי, בתקופה הכי מורכבת. אני כל הזמן רואה את התושבים לנגד העיניים שלי ואני משתדל לתת את כל מה שאני יכול עבורם", סיכם דוידי.
