"אסור להגיד שהם לא בחיים - אתה מסיר אחריות מהצד השני"
אלוף (מיל') עוזי דיין, לשעבר סגן הרמטכ"ל, על הקושי בניהול מו"מ עם חמאס בנוגע לשחרור החטופים: "אנחנו לא יודעים מי יש לחמאס ואיפה"
על פי דיווחים, האמריקנים מגלגלים הצעה למתווה שחרור חטופים משבי החמאס על מנת לקדם את הסוגיה הכואבת. פרופ' אריה אלדד ורון קופמן דנו בכך עם אלוף (מיל') עוזי דיין, לשעבר סגן הרמטכ"ל, אשר פרש את משנתו בנושא.
"אם אני הייתי צריך להחליט על זה, הייתי אומר 'כן' כלפי חוץ, שאנחנו היינו מוכנים להרבה מאוד, כי זה צורב לנו וכואב לנו וחלק ממטרותינו, לא רק מטרת המלחמה וכו', אבל לא הייתי אומר, ודאי לא נוקב במספרים וכו'", הדגיש דיין. "בין השאר בגלל שמה שקורה היום, אנחנו נורא יודעים מי חסר לנו ואת מי מבקשים. אבל יש שתי בעיות גדולות - אנחנו לא יודעים מי יש לחמאס ואיפה, ומבחינת החמאס הם לא רק קלפי מיקוח במאבק הזה, הם גם ביטוח חיים. זה תמיד יישאר מצב של קלפים, של אנשים, שאתה לא יודע. לכן לדעתי בשלב הזה צריך להמשיך את המלחמה הצבאית בכל הכוח ולהסתפק בלומר שאנחנו נהיה מוכנים ללכת להרבה אבל לא לגלות את הקלפים של המשא ומתן".
על השאלה המרחפת מעל ראשם של החטופים המוחזקים בשבי החמאס, מי בחיים ומי לא, הסביר דיין כי "זה ידוע שאנחנו צריכים לדרוש סימן חיים כתנאי לכל דבר. אבל לא קיבלנו את זה למרות שישראל דרשה את זה בדרכים שונות. העולם לא מכריח את חמאס, לא יודע אם הוא יכול להכריח, ונשאלת השאלה - אתה דורש סימן חיים? לא קיבלת, מה אתה עושה במצב כזה? נגיד מציעים לך 50 חטופים בתנאים שאתה יכול להסכים עליהם - אתה שם את סימן החיים לגבי האחרים כתנאי? אני חושב שהתשובה האמיתית היא לא. אסור להגיד גם שהם לא בחיים, כי אתה כאילו מסיר אחריות מהצד השני, צריך להגיד 'הם חיים, הם אצלכם, האחריות היא שלכם', גם אם הצד השני לא אומר שום דבר בעניין הזה".
בנייה בשטחים? "צריך לבנות לפי תוכנית ממלכתית אסטרטגית"
נוסף על כך התייחס האלוף (מיל') דיין להחלטת הממשלה לקדם בניית אלפי יחידות דיור בשטחים, שעל פי השר בצלאל סמוטריץ', מדובר במענה לפיגוע שאירע אתמול (ה') בכביש 1 סמוך למעלה אדומים. "אנחנו צריכים לבנות, בגלל שיותר מכול המלחמה הזו הוכיחה שבעצם יהודה ושומרון זה מעין עוטף ציון. המרחק בין נתניה לטור כרם הוא חצי מהמרחק בין עזה לאופקים, לכן אנחנו צריכים לבנות. האם צריכים לבנות לפי מפת הפיגועים? לדעתי לא, אבל האם זה יכול לשמש כנימוק? התשובה כן. אנחנו צריכים לבנות, לאו דווקא במעלה אדומים. צריך לבנות לפי תוכנית ממלכתית אסטרטגית, אבל זה בסדר גם להחליט החלטות מסוג כזה".
"במקרה הזה אני דווקא מוכן לקבל את הבשורה כי אני חושב שצריך לבנות, ובפרט במעלה אדומים. נכון שהדרך קצת מתומרנת כזו, ויהיו על זה עוד הרבה דיבורים, אבל כיוון שאני חושב שצריך לבנות אני מקבל גם את הדרך הזו", הדגיש והוסיף: "גדלנו על התפיסה שקו המחרשה יקבע את קו הגבול וכו', לכן האחיזה בארץ ישראל היא התיישבות ויעד לאומי, מעבר ליעדים הביטחוניים. הביטחון צריך להגן על ההתיישבות. נכון שהמלחמה הזו מחייבת אותנו לאיזושהי מחשבה אם באמת אנחנו רוצים שעד קו המחרשה יהיו אנשים. אחת המסקנות היא, ואנחנו רואים את זה בגבול הצפון, שאתה לא יכול להשאיר את היישובים בלי חגורת הגנה, רצועת ביטחון או רצועת מוות מעבר להם. הדברים הולכים יחד".
בתגובה לאמירותיו תהה קופמן כיצד ניצד לבנות את החוסן הביטחוני שעליו הוא מדבר, וסגן הרמטכ"ל לשעבר השיב: "תהיה עוד אוגדת מילואים. הלוחמים יבואו מזה שאנשים קודם כול ישרתו שלוש שנים מלאות, המילואים יהיו ביותר מגיל 42, ויש דברים שאנחנו מתחילים לעסוק היום, אני כבר עוסק בזה שנים, של גיוס חרדים. הנשים מיצבו את מעמדן כלוחמות. יהיה מאיפה להביא את זה, ומקובל עליי לגמרי שיש לנו כל מיני מסקנות להסיק מזה".
"ניקח את המצב בצפון, צריך שמעבר לגבול תהיה לנו רצועת ביטחון. דבר שני, אנחנו צריכים לפרוס את הצבא, למשל בצפון, בין הליטני לבין היישובים, ובצורה כזו אנחנו מבטיחים את זה. בניגוד לתפיסת ההגנה של פעם, אנחנו צריכים לשלוט ברמה מסוימת, ברמה ביטחונית, גם מעבר לקו הגבול", סיכם.
עריכה: שני רומנו
