אתמול (ב') בוצע ירי לעבר שתולה מאזור לבנון, וכתוצאה מכך נפצע אדם באורח קל. אורה חתן, תושבת שתולה שאחיה נפצע מפגיעת הפצמ"ר, שיתפה במצבו והסבירה מדוע היא לא מתכוונת להתפנות מביתה למרות ההסלמה הגוברת מול חיזבאללה.
"זה היה פצמ"ר, אז הפגיעה הייתה פחות הרסנית", אמרה חתן ושחזרה את שאירע: "הוא היה מחוץ ללול, הכין לעצמו קפה והתכונן לשבת על המרפסת, לשתות את הקפה, ומשום מקום מלבנון נפל הפצמ"ר לתוך הלול. מזל, שני חיילים היו בדרך אליו על מנת לקחת ביצים, ומזל שהם היו שם בסביבה כי הם נתנו לו את העזרה הראשונה, הגיעו אליו ראשונים".
עוד סיפרה כי "הוא נמצא בבית יחסית מוגן יותר, עורפי, לא בקו האדום שבו אני נמצאת. הוא נמצא שם כי הוא צריך לטפל בלול, אני נמצאת פה כי אני לא עוזבת את הבית שלי. זו המדינה שלי. מבחינה עקרונית, למה שאני אעזוב? למה שאני אתן לנסראללה את הניצחון הזה? אני לא מפחדת. חבר'ה, זה ארגון טרור שמשגע את המדינה, ארגון טרור. בסך הכול התחיל עם אלפיים לוחמים, למה חיכינו, למה נתנו להם להגיע לגדרות? זו השאלה, שאלת השאלות".
"יש לו את כוח רדואן, ובאמת היה לנו נס גדול ומזל שהם לא היו מתואמים עם החבר'ה מהדרום, אחרת רק אלוהים באמת יכל לעזור לנו", הדגישה והוסיפה: "מבחינת כוח רדואן, הצבא ערוך פה ומוכן. יש פה המון כוחות לאורך הגדרות. אני חושבת שמבחינת הטילאות, אתם שם בתל אביב צריכים לפחד, הכול יעבור מעלינו באיזשהו שלב. הטילים מכוונים לצערנו למקומות אסטרטגיים כמו בתי הזיקוק, כל המקומות האלה".
לסיום הודתה חתן כי "עכשיו זה חוסר ודאות מוחלט, פרסמו שזה עד יולי או ספטמבר הם יהיו מפוזרים בכל הארץ. לדעתי מלכתחילה הפינוי המהיר נעשה בתוך פניקה, פינו את כולם בלי מחשבה, בלי כלום, ויהיה מאוד קשה להחזיר אותם עכשיו, זו הבעיה. אחי בסדר, בסדר גמור, רסיס קטן פגע לו בראש אבל בסדר, זו לא הייתה פגיעה באמת קשה. זה ראש של כורדי הוא חזק. אנחנו כורדים פה, אנחנו בסדר".
עריכה: שני רומנו