"כוס מים לא הייתי מכניס לעזה"
אלון נמרודי, אביו של תמיר שנחטף לעזה, על המגעים לעסקת שחרור: "האמריקנים מפריעים לנו לנהל את הדרך שאנחנו חושבים שהיא נכונה לנהל את המו"מ"
ינון מגל ויוסי יהושוע שוחחו ב־103fm עם אלון נמרודי, אביו של תמיר בן ה־19 שנחטף לעזה, אשר שיתף במצוקתו ובתחושותיו הקשות על רקע המגעים לעסקת שחרור אפשרית של בנו ושאר השבויים.
"מה שלומי? עוד יום בגיהנום, המצב לא טוב", אמר והוסיף לגבי השיחות בקהיר על החטופים המתקיימות ללא נציגות ישראלית: "אני לא דוגל בברוגזים בשלבים כאלו קריטיים. אני חושב שצריך לנסוע, להראות נוכחות ולהביע את דעתנו בתוך המשא ומתן. לשלוח נציגים זו חובה של ישראל, גם אם כרגע חמאס עומד על דברים כאלה ואחרים שתוקעים את המשא ומתן, עדיין צריך להגיע לשם ולהביע את עמדתנו ולא לתת את כל הכוח במשא ומתן למצרים, קטאר וארה"ב".
על הסיוע ההומניטרי הבהיר: "כוס מים לא הייתי מכניס לעזה. לדעתי אם היינו עושים את זה לפני ארבעה חודשים, כנראה שרוב החטופים כבר היו פה, אם לא כולם".
גם במחיר של עימות מול האמריקנים?
"חד משמעית כן. עם כל הכבוד לאמריקנים, בסופו של דבר הם תוקעים אותנו. אני חושב שבנושא הזה הם מאוד מפריעים לנו לנהל את הדרך שאנחנו חושבים שהיא ראויה ונכונה לנהל את המשא ומתן. אגב, גם בשיחות סגורות לא מעט אנשים בכירים מאוד אמרו לנו את הדברים האלה, וגם הם חושבים שכוס מים לא היינו צריכים להכניס פנימה. אני לא חושב שמשא ומתן צריך להתנהל תוך כדי זה שאנחנו מלטפים את חמאס בסיוע הומניטרי שבסוף מגיע לחמאס, הוא לא מגיע לעזתים".
כמה אתה מרגיש שעם ישראל איתכם?
"זה הולך ודועך, זו התחושה שלי. העם עדיין חזק, אבל ראינו בסוף השבוע מיום רביעי ועד שבת בעצם, בכל המסע הזה לירושלים שהיו אלפים, אבל זה לא מה שחשבתי. אני ציפיתי ליותר. החשש הכבד הוא שברגע שיהיה שלב נוסף שבו ישוחררו 40-35 החטופים ההומניטריים, זה עוד יותר ידעך כי דעת הקהל העולמית והציבור הישראלי ברובו יגיד 'מי שהיה חשוב לשחרר כביכול שוחררו, השאר, נסתדר איתם. יש פה טעות קריטית'. בתוך ההומניטרי יש לא מעט חיילים וצעירים שנחטפו פצועים, למה הם לא יכולים להיכלל בפן ההומניטרי? למה עושים פה אפליה בין דם לדם? למה על זה לא עומדים על הרגליים האחוריות?"
אז אתה מרגיש שהתמיכה בכם נחלשת?
"לתחושתי האישית, כן".
