"הייתה לי הרגשה, ידעתי שאם יקרה משהו זה אריאל"
בקרבות הקשים ב־7 באוקטובר נלחמו שלושה מבניה של גלית ולדמן, אך רק שניים שבו. בנה רס"ן אריאל בן משה ז"ל נפל מטרים ספורים מאיפה שלחם אחיו הצעיר
יום האישה 2024: בבוקר 7 באוקטובר נטרפו הקלפים - חמאס פתח במתקפת פתע אכזרית על דרום הארץ, טבח ב־1,400 אזרחים וחיילים וחטף מאות ישראלים לעומק רצועת עזה. קרבות 7 באוקטובר חשפו גיבורים רבים החיים בינינו, בהם נשים רבות, אמיצות, בעלות תעוזה וחוסן. גלית ולדמן, ששניים מילדיה יצאו להילחם בקרבות בקיבוצים, שכלה את בנה רס"ן אריאל בן משה ז"ל, שנפל כשהגן על המדינה בקרבות הקשים שהתרחשו ב־24 השעות הראשונות. בשיחה עם איריס קול ב־103fm שיתפה בהתמודדות עם הדאגה לשלושת בניה שבקרבות ובחיים לאחר האובדן.
"הבנים שלי, גילוי נאות, הם גדלו לאורך השכול", ציינה ולדמן. "אח של אבא שלהם, שריונר, יום כיפור, אותו כיפור עכשיו, אשל בלבנון והסבתא המיתולוגית, שהייתה שורדת. הם גדלו למדרגות הציונות, ללא לעולם חוסן ועל מדרגות ההיסטוריה של הנופלים. אריאל נקבר ליד חבר שלו, שנהרג בצוק איתן לפני עשר שנים, ועכשיו הוא מארח לו חברה בבית העלמין בחיפה. נכון שאני, באופן עקרוני יש לי שריטה עם קצונה, אני מודה".
ולדמן המשיכה וסיפרה על בנה שכה אהבה ונפל במלחמה על הארץ. "אריאל זה הילד המועדף שלי, וכנראה שבחרתי נכון. אריאל היה טיפוס מאוד ערכי. מהרגע שהוא נולד, המלכתי אותו. אריאל נולד בן שני, בלוויה של אשל הבן של הגיסים שלי, עמדה בחורה בלי כוונה רעה, אריאל היה בן חודשיים, ואמרה לי 'ואו, יש לו בשם גם את אמיר וגם את אשל', היה איתו איזשהו עניין. מאותו הרגע הבנתי שהוא אצלי למשמורת, הוא הפך להיות האורים והתומים. זה רק התחזק, ולשמחתי האחים שלו חושבים את אותו הדבר. כולם, בנושא הזה זכיתי".
"היינו מאוד קרובים, התווכחנו הרבה. הוא לא אהב את הטייטל הזה, הוא אמר לי שזה מצריך ממנו ומחייב אותו להיות מושלם כשהפרופיל רק 97. אבל זו אני וזה הוא, ולשנות אותי כבר קשה", סיפרה והודתה: "זכיתי שהבן שלי יהיה מגיבורי המלחמה המוצדקת ביותר שיש. הבנים שלי, הלכו שלושה, שניים חזרו. זה כבר שאלות של בורא עולם, לא שלי. הוא נהרג בתום יום הלחימה של שבעה באוקטובר. הוא היה בטיול באותו סוף שבוע. הוא התקשר אליי בסביבות רבע לשבע בבוקר - 'אימא, הוקפצנו', ובדרך כלל כל השיחות שלי איתו כל החיים זה 'אל תדאגי, לא כל מה שקורה בצה"ל זה אני'. הוא תמיד היה מהמרגיעים".
צפו בריאיון המלא >>
עוד שיתפה ולדמן כי באותו בוקר התקשר אריאל שלוש פעמים ואף הספיק לדווח על מיקום אחיו שיצאו גם הם להילחם. "הכותרות היו 22 יישובים תחת שלטון חמאס, אתה לא מאמין שזה קורה, ועל קורן הוא אמר דבר מאוד ספציפי, הרי קורן הוא סרן בנח"ל במילואים: '10 מלחמות לא יקפיצו מילואים', זה רק ממחיש לי עד כמה הם לא ידעו לאן הם הולכים".
"פחדת?", תהתה קול, וולדמן השיבה נחרצות: "באותו הרגע לא. אני גרה בבית פרטי שמשני הצדדים יש לי שכנים דתיים, הם פחות ידעו שיש מלחמה. רצתי להגיד, אני כן זוכרת שאמרתי לשכן שלי בצוהריים שאני מפחדת להיות עדנה שגיא. אז הייתה ההרגשה, ידעתי שאם יקרה משהו זה אריאל. זה בן שני, ויש כמו קללה על המשפחה, אז כן - אם יקרה משהו, זה זה. אחר כך אמרו על בני ערובה באופקים, ואני, מה לימדו אותי? שסיירת מטכ"ל נמצאת בבני הערובה. מי חשב על רעים בכלל? חשבתי שהוא באופקים".
זה כבר חמישה חודשים שבהם צה"ל פועל בעוצמה בעומק רצועת עזה על מנת להכניע את ארגון הטרור, לפרקו מיכולות צבאיות ואזרחיות כאחד ולהשיב את אלו שנחטפו מביתם ארצה. ולדמן הסבירה מדוע גם לאחר שאיבדה את בנה, היא סומכת על היכולות הצבאיות של ישראל בעיניים עצומות, ועל מי. "אני חושבת שאם לא יוחזרו החטופים זה יהיה שבר, אסור שזה יקרה. אני מאמינה בלחץ צבאי שיביא אותם. מה שאומר רמטכ"ל ישראל הרצי הלוי, רונן בר ודדי ברנע, מה שהם אומרים - אני חותמת כאימא ששולחת את הקצינים הבאים, נקודה. זה האורים והתומים שלי, דווקא היום. הבן שלי העריץ אותם, יש לי ילדים שהם חיילים שלהם. בשבעה באוקטובר לא היה צבא, אני יודעת את זה, אבל זה השתנה".
עריכה: שני רומנו
