"כולנו שם נלחמנו בשאיפה לנצח ולצאת בחיים"
בשגרה רפ"ק מאלי שושנה מוצבת בבאר שבע, אך בבוקר 7 באוקטובר מצאה עצמה בתחנת המשטרה בשדרות - ללא ידיעה שקרב קשה לפניה מול עשרות מחבלים
יום האישה 2024: בבוקר 7 באוקטובר נטרפו הקלפים - חמאס פתח במתקפת פתע אכזרית על דרום הארץ, טבח ב־1,400 אזרחים וחיילים וחטף מאות ישראלים לעומק רצועת עזה. קרבות 7 באוקטובר חשפו גיבורים רבים החיים בינינו, בהם נשים רבות, אמיצות, בעלות תעוזה וחוסן. רפ"ק מאלי שושנה, שהייתה ברגעי התופת התחנת המשטרה בשדרות, גוללה בפני איריס קול ב־103fm את סיפורה.
"את גיבורה?", שאלה קול בפתח השיחה, ושושנה הודתה: "הגדרה מוזרה, אני חושבת שכולנו שם נלחמנו בשאיפה לנצח ולצאת בחיים. כולנו היינו ביחד שם. זה התפקיד שלנו, בשביל זה התגייסנו למשטרה, להגן ולשרת, וזה מה שעשינו באותה שבת".
מייד לאחר מכן שבו השתיים לאותה שבת שחורה, שעות ספורות לפני תחילת המתקפה. "אני יוצאת למשמרת קצינה תורנית בשדרות. אני מתעוררת לשבת רגילה, חג סוכות, שמחת תורה, הקפות. שש ועשרים הגעתי לתחנת שדרות, נכנסת לתחנה, רגיל. אני מגיעה, יש עדיין שוטרים של משטרת לילה. שבעה שוטרים חוץ ממני באותו רגע נתון. אני לא מספיקה להגיע לתדרוך של הבוקר, ואנחנו מקבלים התרעה של צבע אדום, ומתחיל ירי של טילים לכיוון הארץ".
"אנחנו רגילים שזה שתיים שלוש דקות, בודקים אם היו נפילות, אם אזרחים צריכים סיוע", ציינה. "במקביל אנחנו מקבלים שיחת טלפון מהצבא, שמדווחים לנו שיש נחיתה של שש זירות של מחבלים בחוף זיקים. חוף זיקים נושק לתחנת אשקלון. אני עולה מול הקצין תורן, ואנחנו מנסים לברר את המהימנות של הידיעה הזו. אנחנו מקבלים בקשר הודעה שנחטף ואן לבן על ידי המחבלים. ברגע שאנחנו יודעים שישנו שינוי מגמה לאירוע פח"ע, ההתנהלות שונה. באותן דקות מפקד המחוז מכריז על פקודה, שהפקודה הזו ברגע שיש חדירה של מחבלים מהחוף, היא סוגרת הרמטית את כל הצירים המובילים מדרום צפונה. על ידי חסימות עומדות, לא נושמות".
צפו בריאיון המלא >>
שושנה המשיכה ושיתפה: "שוטרים חמושים יוצאים החוצה לחסימות עיקריות בכל האזור הדרומי, כל מחוז הדרום, כדי למנוע זליגה של מחבלים לכיוון צפון. מה שבדיעבד היה מעולה, כי אחרי מספר דקות צוות של מג"ב עשה חסימה בצומת יד מרדכי, והגיעו אליו חמישה אופנועים עם נוח'בה, והיה להם שם קרב שבסופו של דבר חיסלו את המחבלים. לולא הייתה החסימה הם היו עולים צפונה".
תחנת המשטרה בשדרות לאחר 7 באוקטובר // צילום: חיים גולדברג/פלאש90
את הרגעים שבהם זיהתה מחבלים בתוך שדרות בפעם הראשונה, לא תשכח רפ"ק שושנה לעולם. "אני שומעת רעש של רכב, קצת מוזר, רבע לשבע בבוקר, שמחת תורה, לא אמורה להיות תנועה של כלי רכב בשעות כאלה. אני מסובבת את הראש ואני רואה טנדר לבן מגיע לחזית התחנה, מחנה מולי, עליו שישה חמאסניקים, כלי נשק ארוכי טווח מקדימה. אני מסתכלת עליהם, אני רואה אותם, הייתי בחוץ. הייתי צמודה לגדר התחנה, כי בדיוק הייתי צריכה להיכנס והם מחנים, בנחת. רצתי פנימה, צעקתי לחבר'ה שלי 'כולם לגג', ואנחנו רצים לכיוון הגג. שוטר אחד שלי נשאר בחזית, הוא לא מצטרף אלינו לריצה, יש שוטר שהגיע מהבית והמתין לתדרוך, ואנחנו רצים לגג".
"אנחנו מתחילים להתארגן על הגג, רואים את המחבלים מאגפים את התחנה, הם היו 26 מחבלים", שחזרה. "הם מבינים שאנחנו על הגג ומתכנסים לתוך התחנה. אנחנו מתמקמים על הגג, ויחד איתנו יש שני מחבלים, הם עלו לגג, וכל הלחימה שלנו על הגג. לא עובר זמן מה ושלושה מחבלים עולים לגג, אנחנו מנהלים מולם קרב יריות, אחד השוטרים שלי נפצע. השוטרת שלי מורידה את החולצה שלה ועושה לו סוג של חסם עורקים, מור שקורי ז"ל. היא חוזרת חזרה לעמדה שלה, השוטר שהיה לידי משנה עמדה ועובר לצד מול גרם המדרגות, הוא רואה מי עולה, הם לא רואים אותו".
הקרב על משטרת שדרות נערך שעות רבות, דבר שבפני עצמו לא היה צפוי. הכוחות שנכחו במקום ואלו שהוקפצו אל האירוע חירפו נפשם על מנת למנוע מהאירוע להסלים. רפ"ק שושנה תיארה את הרגע שבו נזרק רימון בין רגליה והיה עליה לפעול במהירות על מנת לשרוד את הקרב. "שוטרים שלי צועקים 'רימון', אני רואה בין הרגליים שלי רימון שחור שיוצא ממנו עשן לבן. זה עניין של שניות, אני מתכופפת, מרימה אותו וזורקת לגרם המדרגות. הוא מתפוצץ על שני המחבלים שהיו שם והורג אותם. אנחנו בסוג של אופוריה, שאנחנו סוג של מנצחים, רק לא ידענו שאנחנו רק בהתחלה".
עריכה: שני רומנו
