"אם הייתי מתחיל מהתחלה, לא יודע אם הייתי בוחר במקצוע"
גיא לואל וערן שומרון על קריירת המשחק ארוכת השנים, הטעויות שבדרך, והאהבה לתחום • הודה: "זה המקצוע הכי נפלא בעולם והכי נורא בעולם" • פרק 01
בפרק הראשון, אירח שומרון את השחקן גיא לואל, ושוחח עמו על ההחלטה להיות שחקן, הקשיים שבדרך, והרגעים החשובים כל כך של הסיפור האישי והמקצועי.
"אם הייתי אומר לכם שצ'יפסר אחד קטן יכול להרוס חיים שלמים, הייתם מרימים גבה בספקנות", פתח שומרון. "לי זה קרה. פתחתי את העסק הראשון שלי, וקצר בצ'יפסר שרף בלילה לפני הפתיחה מקום שלם. ברגע אחד מצאתי את עצמי עם חוב של כמעט מיליון ש"ח ובמקום הכי נמוך שאפשר לדמיין בחיים. מאותו מקום של מצוקה נפשית ורגשית שנקלעתי אליה, התחלתי ללמוד האם אפשר אחרת. במסע העצום הזה למדתי שכמעט לכל בן אדם יש נקודה שיכולה לשרוף חיים שלמים או מצד שני לשמש ככלי לצמיחה".
על הרגע בו החליט להיות שחקן, סיפר לואל: "קשה לשים את האצבע על נקודה מדויקת, זה סוג של מחלה. מאז ומעולם נמשכתי לשם ולא שמתי לב שזה לוקח אותי בלי להרגיש. לא היה לי רגע אחד לשבת ולחשוב שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. אין לי תלונות על כך, אך לא היה לי את הרגע הזה של משבר, של 'מה אני עושה עם עצמי'. לא היה לי טיול אחרי צבא, ואני חושב שיש משהו הרבה יותר נכון כשאתה לוקח החלטה של מה אתה רוצה לעשות. ופה יש לי תחושה כאילו לא עצרתי לחשוב".
"אתה צריך להיות בעשייה כל הזמן, גם כשאין"
"זה המקצוע הכי נפלא בעולם והכי נורא בעולם", הודה. "אם הייתי מתחיל מהתחלה, אני לא יודע אם הייתי בוחר במקצוע הזה, אני אומר לך אמיתי. עם כל אהבתי למקצוע, צריך להיות אדם מאוד אמיד בשביל להחזיק מעמד בתוך התופת הזו. זה כל הזמן להילחם על המקום שלך, אין שום עירבון שיש לך את הפרויקט הבא, אתה יכול להיות מוצף בעבודה ופתאום שנה אין כלום. זה קשה מאוד, לא רק כלכלית, זה הרבה יותר קשה נפשית. אתה חייב ללמוד לשים את האגו בצד, אבל זה לא באמת אפשרי. העסק הזה לא מתנהל בלעדיך, זה אתה כל הזמן. גם כשאתה עובד, הסכומים שאתה מרוויח במקצוע הזה הם בדיחה. הפער הזה בין כמה שאתה כביכול חשוב כי אתה בטלוויזיה לבין זה שאין לך איך לסגור את החודש הוא מטורף. אני עושה כמה שיותר דברים, אני בן אדם שיש לו גם המון תחביבים ואני לא נוטש שום דבר. זה לא שאני אעשה כל דבר, אבל אין לי בעיה להנחות ולעשות הכול בתוך תחום המשחק. אתה צריך להישאר בעשייה כל הזמן, זה הסוד, גם כשאין. וכן, זה כל הזמן להזכיר לעצמך שזה לא אתה ולזכור שזה בא בגלים. ככל שזה יותר נמוך זה אומר שתכף תגיע העלייה".
עוד הוסיף גיא, כי: "גם כשאתה מגיע להצגה בערב, את הקהל לא מעניין איזה יום עבר עליך. יש טכניקה כי בסופו של דבר אתה מחויב לתוצאה, אם מצלמים סרט של חתונה ואני צריך להיות שמח אני צריך להביא את זה, גם אם חרא לי. ככל שההצגה רצה יותר הרבה יותר קל לך להיכנס ברגע לעניין. דקה לפני אני צריך את השקט שלי, אני לא יכול לנהל שיחה ולעוף לבמה. יש אנשים שצריכים יותר מזה". "תמיד אפשר להגיד 'לא' להצעות", הבהיר. "אם זה משהו שאני חושב שהוא לא טוב, לא אעשה אותו. אתה לא מוצף בכמויות של עבודה שאתה יכול לברור. אני תמיד בתחושה שאם מישהו אחר מקבל את התפקיד, שלפחות זה יהיה חבר שלי. הניסיון לא הולך איתך בקטע הזה, זה תמיד אודישן ותמיד לבדוק התאמה מול שחקנים אחרים, מול הדמות והטקסט. אתה צריך ללמוד לא לקחת אישית. אם לא עברת אף אחד לא מודיע לך. אם צריכים אותך ימצאו אותך, כך זה עובד. משחק זה המקצוע היחיד בו אתה יכול לעשות סרט ולומר שתרצה לתפקיד מישהו שלא יודע לשחק".
בסיום דבריו, תיאר השחקן עטור ההישגים: "אני מרגיש שכל חיייו של שחקן הם עליות וירידות כאלה. היו לי שני מקומות בהם הלכתי לעבוד בדברים אחרים, ולפני זה הייתה פעם שהלכתי לעבוד בתחנת דלק. עשיתי איזה אודישן לטלנובלה גדולה, הייתה שם מריבה על כסף וזה נפל על 200 ש"ח נוספים ליום צילום ושנתיים לא הייתה לי עבודה. זה חוזר לאותה נקודה של עשייה מביאה עשייה. מעבר לפרנסה זה להישאר בעשייה. זה לדעת שאתה קם בבוקר והולך לעשות משהו. זה משאיר אותך במעגל תנועה שמביא לך עבודה בסופו של דבר. אני רע מאוד בלחסוך. תקופות טובות מפצות על תקופות פחות טובות".
"אם אתה יכול, תעשה משהו אחר", הציע. "זה הטיפ הכי כן שאני יכול לתת. בטח לאנשים שיש להם כישורים לעשות דברים אחרים, תחזיקו את זה בתור תחביב. תלכו לאודישנים לעשות סדרות טלוויזיה, זה משהו שאי אפשר להתפרנס ממנו".
עריכה: שני רומנו ומיכל קדוש
