שילוב ראוי
שילוב נשים הפך ברבות השנים מתקווה למציאות, אך הדרך עוד ארוכה • ניל"י גולדפיין, מלי אלקובי וליאור פורת מ'כתר' על התופעה המבורכת • פרק 31
במהלך השנים האחרונות, נדמה שיותר ויותר נשים משתלבות בעמדות בכירות בלא מעט חברות בישראל. למרות שחושבים שמדובר במגמה רחבה, עדיין יש עוד הרבה מאוד מה לעשות על מנת ליצור חברה שוויונית יותר, מהלך שראינו ביתר שאת בבוקר השבת השחורה במישור הצבאי. בפרק ה־31 של 'עתיד מזהיר' בהגשת ניל"י גולדפיין ומלי אלקובי על החדשות המרתקות בעולם העבודה של המחר, אירחו השתיים את ליאור פורת, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת 'כתר', ויחד ניתחו את הסוגיה החשובה.
"כל העניין המגדרי, הנשים, כל עניין הטיפול באירוע הקשוח הזה", פתחה אלקובי. "אנחנו ב־2024, האם עדיין קריטי ורלוונטי לטפל בעניין המגדרי? עוד אפילו לפני כמה שנים ראינו הליכה אחורה עם נשים. אחד הנתונים הכי מבאסים שקרו בקורונה הוא אחוז הנשים שהתפטרו מהעבודה בגלל הקושי לאזן בין החיים הפרטיים לעבודה. ב־2024 יש לנו משברים גדולים עם סיפור המלחמה, אחד המשפטים החזקים שצפו בגלל אירוע המחדל המודיעיני, הצבאי והביטחוני הוא שלהקשיב לנשים זה מציל חיים. זה רק מראה כמה זה מורכב ואיפה יש פה כן נקודות אופטימיות בתקופה הנוכחית - הנשים הקרביות בצבא, זה סוף סוף קורה, וגם לראות את זה בלייב, זה תענוג גדול. טוב שיש לנו מקומות עבודה מתקדמים שדואגים לדברים האלה".
בתגובה, השיבה גולדפיין: "אני חושבת שאין עניין קריטי יותר לטפל בו מאשר העניין המגדרי. היינו בלה לה לנד כשחשבנו שהסיפור המגדרי מוכר וידוע, ושהערך המוסף של נשים בצמתים של קבלת החלטות מביא היי מטורף לחברות, ופתאום בשנה האחרונה לגמרי הבנו שהעולם קצת הולך אחורה וישראל הולכת הרבה אחורה בליישם. אז כן, ב־2024 צריך לטפל בעניין המגדרי עם חמישה סימני קריאה. אם לוקחים את משרדי הממשלה, רואים את מספר הנשים שכיהנו בתפקידים בכירים ואת הצניחה החופשית בעשרות אחוזים בכל מי שנמצאת שם, הולכים אחורה במקום קדימה. כאילו העולם קורא דבר אחד, מבין דבר אחד, והולך למקום אחר".
"זה לא משהו שקורה ביום אחד"
לשיחה הצטרפה ליאור פורת, והתייחסה לסוגיה. "בפעם הראשונה שהגעתי לישיבת הנהלה החדר היה מלא בגברים. חוץ ממני הייתה אישה אחת. איזון מגדרי לא היה שם, זו הייתה נקודת הכניסה שלי לארגון. מפה בנינו תהליכים שהמטרה שלהם לייצר שינוי בארגון. למה? ברגע שיש יותר מגוון סביב השולחן, יש יותר פרספקטיבות ומפה אפשר לייצר שינוי. ככל שיש נוכחות יותר גדולה, בכל מקום בארגון, הארגון נעשה יותר טוב, זה מגובה גם מחקרית. השינוי לא מתרחש ביום אחד, זה מעין דומינו. כל אישה שנכנסת לתפקיד גברי פורצת את תקרת הזכוכית לנשים הבאות. כל אישה שנכנסת לתפקיד גברי פורצת את תקרת הזכוכית לנשים הבאות אחריה. זה תהליך. צריך את הראשונה שתפתח את הדלת, אחריה יבואו האחרות".
בהמשך, הוסיפה: "הנשים שמאיישות את התפקידים, מקבלות אותם לא בגלל המגדר שלהן, אלא כי הן מסוגלות. אין הנחות בדרך - יש מקפצות. בשביל שיהיה שינוי צריך להתמיד בזה, לא רק לשים את התשתית הארגונית אלא גם להגיד לנשים אתן יכולות. איך נבנה תהליך כזה? בכדי לקחת את הארגון קדימה את צריכה לחשוב מה השינוי שאת מייצרת, מה את רוצה להשאיר מאחוריך, ומשם פשוט לאט לאט לקלף את הקליפות הארגוניות ולייצר את המציאות החדשה. כשאסתכל אחורה בעוד כמה שנים ואראה את המנכ"לית הראשונה יושבת על הכסא, אני אדע שעשיתי את האימפקט שלי בארגון. התפקיד שלנו, כמי שנמצא במקומות השפעה, זה לעשות את זה, לחולל שינוי, לא רק בכתר, אלא בתעשייה בכלל".
בסיום, הדגישה מלי: "אני חושבת שנשים מדהימות, ולא תמיד הן מספיק מודעות לתפקיד הזה, לעזור לעוד נשים. זו אג'נדה שממש צריך לקדם אותה. המודעות צריכה להיות בשני הכיוונים, להיות מודעות לזה שיש סיכוי שיש אפליה". "התפקיד שלי כמי שהגיעה לשם זה לעזור לנשים אחרות", טענה ניל"י. "גברים שהם מספיק חזקים, אמיצים ונוכחים שמושיטים יד ופותחים דלת, ירוויחו הרבה יותר. לפרגן, לפרגן, ועוד פעם לפרגן".
עריכה: שני רומנו ומיכל קדוש
