תל חי: "אם לטקס היה הקשר דתי, זה לא היה מסתיים ככה"
ח"כ לשעבר צבי האוזר תקף את חברי הממשלה נוכח האופן בו נערך הטקס לזכר חללי קרב תל חי: "מ־1948 ועד 2024 הממשלה נטלה חלק - הלפיד כבה"
עשרות מתושבי הגליל העליון, זאת לצד כוחות צבא וביטחון, קיימו ביום חמישי האחרון טקס לזכרם של חללי קרב תל חי שנפלו בהגנה על ההתיישבות היהודית בשנת 1920. חבר הכנסת לשעבר המשמש כיו"ר הוועד המנהל של 'נאמני תל חי', הגיב לדברים ואף האשים את הממשלה באופן בו התנהל הטקס.
"לאורך כל השנים מתחזקים את הרעיון הזה שהוא רעיון ציוני חשוב, אחד משני ימי המועד הציוניים המהותיים, החשובים, עולים לרגל לתל חי 104 שנים. קיבלתי תגובות, בעיקר השפלת המבט. קיבלתי את קול הדממה הדקה, בממשלה שלי, בקבינט המלחמה שלי, בהנהגה שלי, אנשים שמוטלת עליהם החובה לא רק להנהיג אותנו, אלא להנהיג אותנו על פי תפיסות עולם, דרכים, להניף את דגלנו במועד ובזמן המתאים", אמר האוזר.
לדבריו, "הם קיפלו דגל למרות שיכלו לא לקפל אותו. הקלות הבלתי נסבלת של קיפול הדגל, עליה אנחנו מבכים. קיימנו טקס כפי שהתקיימו הטקסים לפני 1948. מ־1920 הטקס היה אזרחי, הממשלה לא נטלה בו חלק, מ־1948 הממשלה נטלה בו חלק. מיום חמישי, הלפיד הזה כבה".
יש לך הסבר לדברים האלה?
"הצפון תחת אש, זה נכון, אי אפשר לקיים את הטקס השנה באותה מתכונת כפי שקוים כל השנים אבל חייבים לקיים את הטקס. ההסבר שלי זו ההתמכרות לטווח קצר, לפרגמטיזם, הנהגה שלא מבינה ובפרט בימים אלה משמעות של תפיסות עולם, משמעות של אידאות, שאידאות מובילות אותנו במיצר הזה שאנחנו נמצאים בו, לא פחות חיוניות מאשר תפיסות פרגמטיות. תפיסות פרגמטיות הן טובות ונכונות, הן לא יכולות לבוא עירומות וגם בורות - חוסר הבנה של יותר ויותר אנשים בהנהגה, בהובלה, באשר לאיפה הם נמצאים, מה כובד המשקל על כתפיהם, שום קונטקסט היסטורי לאנשים האלה, שום לימוד, שום עומק".
שמעת איזה סוג של חרטה? אתה חושב שזה פגע במשהו בראשי המדינה, בראשי הליכוד או עוד יריקה בפרצופם של תושבי הצפון?
"היו לי כמה התכתבויות שחלק אמרו 'כן אתה צודק, אבל'. זו לא יריקה בתושבי הצפון, זה העניין. הטקס הוא טקס של הציונות, של החברה הישראלית, מח העצמות שלנו יושב שם. אם לטקס הזה היה איזשהו הקשר דתי, זה לא היה מסתיים כה בקול דממה דקה. הרבנים הראשיים, ובצדק היו מרימים קול צעקה, המפלגות החרדיות והדתיות היו עומדות על רגליים אחוריות, ראש הממשלה היה דופק על שולחנו ואומר 'תביאו לי פתרון'. איפה העלבון? איפה העליבות? שאנחנו יודעים לשמר אך ורק אתוסים עם היבט דתי, האתוסים עם ההיבט הציוני נשחקו ונעלמו. האירוע הזה, תל חי, הוא הדוגמה היחידה לאירוע שמקובל הן על ידי תנועת העבודה והן על ידי התנועה הרוויזיוניסטית".
