"יש תחושה שאולי אנו כלי במערכה יותר גדולה"
עופרי, אחותו של ירדן ביבס שנחטף לרצועה לצד רעייתו שירי וילדיו אריאל וכפיר: "מועקה גדולה, אין אות חיים משירי והילדים מאז 7 באוקטובר"
כבר חצי שנה שבני משפחת ביבס - שירי, ירדן וילדיהם אריאל בן ה־4 וכפיר שהיה בסך הכול בן 9 חודשים - נמצאים בשבי חמאס מבלי שאף אחד ידע מה מצבם. עופרי ביבס, אחותו של ירדן ודודתם של אריאל וכפיר, סיפרה על תחושותיה בעקבות הזמן הרב שעבר מאותה שבת שחורה, והגיבה על התשובה השלילית של חמאס למתווה עסקת החטופים.
"מועקה גדולה מאוד. משתדלת לא ליפול לייאוש, אבל באמת שהתחושה העיקרית היא פשוט חוסר אונים, חוסר שליטה בסיטואציה", שיתפה ביבס בפתח השיחה. "מילא אני, אבל אח שלי והחטופים, אריאל, כפיר, שירי, כולם שם פשוט נתונים לחסדם של ממשלת ישראל והעולם, ולנו כמשפחות, אני מרגישה באופן אישי שלי היכולת להשפיע והשליטה על הסיטואציה הולכת ומתמעטת. דברים מחליקים מהידיים, זה מפחיד ומדאיג".
עוד סיפרה עופרי כי מקור המידע העיקרי בנוגע להתפתחויות במשא ומתן הוא כלי התקשורת. "אני לא מקבלת איזשהם דיווחים, אנחנו מקבלים דיווחים דרך המטה, אבל גם הם לא דיווחים ישירם מהקבינט או מידע שאנחנו יכולים להגיד באופן מלא שהוא הכי נכון והכי עדכני. אז אני מוצאת את עצמי כן מתעדכנת מהחדשות, מאוד מבלבל, מאוד מפחיד, הרבה פעמים דברים לא מדויקים, אז אני לא יודעת כמה להאמין או לא".
"יש תחושת חוסר אמון מאוד גדולה, שרק הולכת ומתעצמת מיום ליום. יש איזושהי תחושה שאולי אנחנו איזשהו כלי במערכה הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו צריכים להיות, וקצת שוכחים את המטרה האמיתית של המלחמה הזו. שוכחים לשים את החטופים בעדיפות הראשונה. זו תחושה מאוד קשה, חוסר אונים מוחלט", הודתה.
כמו כן, כאשר נשאלה אם היא מרגישה שמשפחות החטופים חייבות לעשות רעש כדי לדרבן את הממשלה לפעול להשבת יקיריהם, השיבה ביבס: "אני מרגישה שכן, אם נלך אחורה בזמן לחודש אוקטובר, שבהתחלה הכריזו על מטרות המלחמה, החזרת החטופים אפילו לא הייתה ברשימה או אחרונה מבין חמש מטרות. הלחץ של המשפחות, הבין־לאומי והפנים ארצי, ללא ספק עוזר וחיוני, אנחנו לא נפסיק לרגע. להגיד שאני סומכת באופן מלא על הממשלה? קשה לי להגיד, אני לא בטוחה שלא משפיעים פה אינטרסים שהם לא לגמרי לטובת אחי ושאר החטופים".
החלטת מועצת הביטחון באו"ם: "ישראל לאט לאט תאבד את האחיזה"
באשר להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם אמרה כי "מדינות העולם קושרות את הפסקת האש לשחרור החטופים, אבל מצד שני זה קצת החשש שהיה לנו מתממש. כבר הרבה זמן אנחנו צועקים שאם ממשלת ישראל לא תהיה יותר אקטיבית במשא ומתן, בסוף העולם יכתיב את מה שיקרה, ואתמול ההצהרה הזו זה איזשהו צעד, כיוון שמראה שישראל לאט לאט תאבד את האחיזה שלה וההחלטה שלה לגבי איך המלחמה הזו הולכת להסתיים ולגבי ההסכם שיביא לשחרור החטופים. זה חשש שהיה לנו, ולכן העלנו אותו ולא הפסקנו לצעוק אותו, עוד הרבה לפני שזה מה שקרה אתמול. אני יודעת שעכשיו מופעל הרבה לחץ על הממשלה, מקווה שהם יעשו את הדברים הנכונים".
"איך עוברים הימים?", התעניינו צמד המגישים, וביבס הדגישה: "קשה מאוד, זו תחושה שקשה לתאר אותה. יש לי שני ילדים קטנים בבית, אז אין לי הרבה ברירות להמשיך באיזושהי שגרה. אני אימא, אני בחודש שביעי להיריון, אין ברירה אלא להמשיך באיזושהי שגרה, אבל אנחנו לא באמת בשגרה. אני לא עובדת, אני בבית, אני מנסה לדמיין את עצמי חוזרת לאיזושהי שגרה של עבודה, מוסרית וערכית אני לא מצליחה. אם אני עכשיו חוזרת לעבודה, עסוקה במשהו חוץ מלהחזיר את אח שלי והמשפחה שלו הביתה, אז זה בסדר שהם שם? אנחנו חיים עם הסיטואציה הזו? מעבר לזה שבאמת הראש שלי לא מצליח להתרכז בשום דבר".
אות החיים האחרון שהתקבל מאחיה ירדן היה בסרטון שפרסם ארגון הטרור לפני מספר חודשים. "שירי והילדים, אין אות חיים מאז שבעה באוקטובר. לא יודעים שום דבר לגביהם. אנחנו כן יודעים שיש שם אנשים חיים, חטופים חיים וצריך להחזיר אותם. זה חשוב יותר מכל דבר כרגע, ככל שהזמן עובר מדברים על מחירים ועסקאות כאילו לא מדובר שם באנשים שעוברים את סיוט חייהם כל דקה. המחיר היחיד שעולה פה זה מחיר החיים שלהם, כל שאר המחירים ידועים כבר מזמן".
"הרבה אנשים אומרים שישראל תדע להתמודד, זה רק עניין של זמן. אני מקווה שאם משהו טוב יצא מההצהרה הזו אתמול של האו"ם, שממשלת ישראל תפעל להיות אקטיבית יותר, לדחוף את המשא ומתן, לסיים את התפקיד שלה, להחזיר את החטופים, להפסיק להפקיר אותם שם עוד יום ועוד יום", הכריזה.
עריכה: שני רומנו
