134 ישראלים חטופים בעזה זה 174 יום, כשמשפחותיהם לא יודעים על מצבם הפיזי והנפשי. האלוף (מיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, שוחח עם ניסים משעל וטל שלו ב־103fm והביע את דעתו על עסקת שחרור אפשרית לאחר שהניסיון להשיבם כבר נכשל במשא ומתן האחרון בקאטר.
תחילה התייחס איילנד למצב הסבוך בצפון מול חיזבאללה. "נכון לעכשיו אנחנו נמצאים כבר כמעט חצי שנה במצב שהוא די דומה, שבו חיזבאללה מחויב להמשיך להילחם, כי מבחינתו הוא נתן את המילה שלו לעזה והוא לא יכול לחזור בו. כמובן שישראל חייבת לפעול כפי שהיא פועלת, ושני הצדדים משתדלים עד עכשיו בהצלחה יחסית לא להיגרר למשהו מעבר למה ששני הצדדים מוכנים כרגע".
לדבריו, "המצב הזה יוכל להשתנות, או שתסתיים המלחמה בעזה, לא רק הפסקת אש, ואז אם באמת חיזבאללה יהיה מאוד מעוניין לא להמשיך - אז יכול להיות שיהיה ניתן להגיע לאיזשהו הסדר שיניח את הדעת לשני הצדדים, או שהמצב יגיע לכדי מלחמה, וגם זה כתוצאה או מהידרדרות, הסלמה שמובילה למצב של מלחמה שאף אחד לא רוצה אבל בפועל קורית. או שישראל תחליט, ואנחנו לא רחוקים מזה, שהמצב מחייב אותנו לצאת למלחמה בלבנון על כל המשמעויות של העניין".
עוד הסביר כי "מבחינה טקטית, ולא שזה מעניין יותר מדי, חיזבאללה משלם מחירים הרבה יותר גבוהים מאשר אנחנו, מחירים הרבה יותר גבוהים מהמחירים שהוא מוכן להודות בהם. אבל אסטרטגית המציאות יותר קשה מבחינתנו. מה ישראל צריכה לעשות על מנת לא להתרגל למצב הנורא הזה? לדעתי היא צריכה להגדיר תאריך אולי שרירותי, שבאחד בספטמבר תושבי הצפון עד אז חזרו לבתיהם. מהתאריך הזה הולכים אחורית וגם אומרים לאמריקנים 'או שיש הסדר, או שאנחנו בחוסר ברירה נצא למלחמה בלבנון'. זה צריך להיות סוג של אמירה, לאו דווקא איום, אבל משהו שיש בו כוונה אמיתית".
"אפשר לעשות זאת כשסביב רפיח הממשל האמריקני משחק עם החימושים?", תהתה שלו, ואיילנד השיב: "אני מסכים שאנחנו עם האמריקנים לא מתנהלים בחוכמה רבה, אבל הכי מדאיג אותי לגבי לבנון, האמריקנים יוכלו להבין או להסכים שישראל הגיעה למצב של חוסר ברירה וחייבת לפעול, מה הבעיה? שמבחינת האמריקנים 'תלחמו נגד חיזבאללה, אל תגעו בלבנון'. זה מתכון ודאי לתבוסה ישראלית".
איילנד המשיך והדגיש כי "הדרך היחידה שישראל יכולה לנצח מחייבת אותנו להילחם באופן פורמלי נגד מדינת לבנון, להרוס באופן שיטתי את התשתיות, ושביירות תראה כמו עזה. זה הדבר היחידי שפועל באפקטיביות על נסראללה, את זה האמריקנים לא מבינים. בהיעדר דיאלוג אמיתי האמריקנים יכולים להגיד לנו 'אתם לא נוגעים בתשתיות בלבנון', וזה יהיה אסון מבחינת ישראל".
בהמשך הביע איילנד את דעתו על ניהול המשא ומתן ותשובת חמאס למתווה האחרון שהוצע. "זה מצב שמבחינתי היה לגמרי צפוי. לסינוואר אין שום סיבה להסכים לעסקה החלקית הזו, שבה לכאורה הוא משחרר חלק מהחטופים אבל הוא לא משנה את המצב היסודי, כי ישראל אומרת 'נמשיך אחר כך'. אין לו שום סיבה להסכים. קשה להגיד שסינוואר צדיק, אבל בהחלט מלאכתו נעשית על ידי אחרים. הוא מאוד היה מודאג מהיעדר אספקה לעזה, ומישהו אחר דואג לאספקה. הוא מאוד מודאג מזה שישראל בצפון הרצועה תצליח ליצור מצב שהוא מאבד את השליטה שלו לחלוטין שם".
"ספציפית למשא ומתן, יש לחץ אמריקני על ישראל בשלושה דברים", אמר והוסיף: "הנושאים שאפשר לגלות בהם גמישות זה ביחס למספר האסירים הפלסטינים שישוחררו. אפשר להסכים למספרים יותר גדולים ביחס לחזרה של אלפי תושבי דרום הרצועה לצפון הרצועה, אפשר שזה לא יהיה אלפים אלא אפילו עשרות אלפים. הדבר שסינוואר מתעקש עליו, ועל זה אסור לוותר, על ההישג המשמעותי שיצרנו מדרום לעיר עזה מסדרון, הצלחנו לפגוע במנהרות, ולמעשה האזור הזה מבודד. לכן חמאס מאבד את השליטה שלו בצפון הרצועה, לכן הוא אומר 'תסירו את הביתור'. המשמעות היא חזרת מחבלים לצפון הרצועה, לזה אי אפשר להסכים".
בנוסף ציין איילנד כי "יש פה שני דברים צבאיים שאפשר לעשות אותם ולא דורשים אישור אמריקני, אחד - עוד לא השלמנו את הפעולה במחנות המרכז, והדבר השני והמשמעותי ביותר זה כמו שיש לנו ביתור בצפון הרצועה שהולך מזרח מערב. אפשר לעשות דבר דומה בין ח'אן יונס לרפיח וליצור מצב שאין שום מעבר. זה משאיר את חמאס עם שליטה אפקטיבית בקטע מאוד קטן של הרצועה, אזור רפיח, וזה יוצר פה לחץ אמיתי. ישראל בנסיבות האלה, ישראל מוכנה להפסיק את המלחמה לרבות להוציא אחר כך את כל כוחותינו לעזה, ויש לנו תנאי שהוא החזרת כל החטופים".
לסיום ביקש איילנד להבהיר: "אם נתמהמה, גם המפתח הזה שאנחנו מחזיקים ביד, אנחנו עלולים לאבד אותו, כי העולם מאבד כלפינו סבלנות. את זה היה ניתן לעשות וחובה היה במקביל למשא ומתן, כי בלי זה אין שום לחץ צבאי אמיתי על סינוואר".
עריכה: שני רומנו