"אחרי המעבר האחרון הגעתי לטיפול נמרץ"
ליטל אמסלם בן שושן, שפונתה מק"ש, סיפרה על השגרה הבלתי אפשרית שנכפתה על משפחתה: "לא מוכנים לעוד מעבר"
ליטל אמסלם בן שושן, אם חד הורית לשני ילדים ותושבת קריית שמונה, נאלצה להתפנות מביתה מפרוץ המלחמה הקשה בבוקר השבת השחורה, ומאז נמצאת בחוסר ודאות מייסר.
השבוע, פרצה אמסלם בן שושן בבכי בוועדת הכלכלה של הכנסת וסיפרה על חייה שהפכו לבלתי אפשריים בחצי השנה האחרונה. בשיחתה עם אודי סגל ואלי כהן, שיתפה בפרטים נוספים על הכאוס שהיא ובני משפחה חווים.
"התפנינו לתל אביב, זה לא מקום שבחרנו לבוא אליו, החליטו בשבילנו", תיארה. "כרגע אנחנו נמצאים בדירה בהסדר המדינה, לאחר שנדרשנו לעזוב את המלון שהיינו בו כמעט ארבעה חודשים. כבר ב־1 במרץ, אחרי שבועיים בדירה, הפילו עלינו גזרה ראשונה שמפסיקים את הארוחות".
לדבריה, "כבר בחודש הזה אפשר היה לראות מצב של מפונים שפשוט רעבים, ללא כסף לאוכל. יצא לי לפגוש איזשהו מפונה מבוגר שאמר 'מכאן אני חוזר לקריית שמונה, אני מעדיף למות מקטיושות ולא מרעב'. ב־2 באפריל הפילו את הגזרה השנייה עם אותו מכתב, עם אותה הודעה של פינוי תוך 48 שעות, כאילו היינו איזה חפץ. חייבים להבין, אצלי זה מעבר שלישי, יש כאלה שזה כבר מעבר רביעי, חמישי ושישי שלהם. אנחנו לא מוכנים לעוד מעבר, אנחנו לא תיירים עם טרולי. כל מעבר כזה מטלטל את הנפש שלנו. מחזיר אותנו לטראומות של הנטישה מהבית".
"אחרי המעבר האחרון אני גם התמוטטתי והגעתי לטיפול נמרץ. אנחנו זקוקים למשהו אחד יציב בתוך אי הוודאות שאנחנו נמצאים. הילד שלי כבר עבר שלוש מסגרות. מה שאנחנו מבקשים שיאריכו את ההסכם עם בעלי הדירות עד 7 ביולי, שייתנו לנו לסיים את שנת הלימודים לפחות. אנחנו ערב פסח, שיגיעו להסדר שנותנים דמי כלכלה בסיסיים, 55-50 שקלים ליום, זה כל הסיפור", הוסיפה.
לקראת סיום השיחה שיתפה בתחושות הקשות של הילדים: "זו לא סיטואציה נורמלית, המסגרות מאוד קצרות מ־8:30 עד 13:00. אלה לא המסגרות הרגילות, אלה לא החברים שלהם. הבת שלי, שהיא מתבגרת, יש לה פה בסך הכול חברה אחת גרעינית שהיא מקריית שמונה".
"הוציאו אותנו מהבתים שלנו, לקחו לנו את היכולת להתפרנס, לקחו לנו את מקומות העבודה שלנו, הוציאו אותנו לחל"ת, האבטלה המינימלית הזאת שאנחנו מקבלים ממשיכה לרדת על המשכנתה בקריית שמונה. אין לנו מאיפה להביא, אני חיה על החסכונות שלי", זעקה.
