אנטישמיות שרואים משם לא רואים מכאן?
כיצד השתנתה האנטישמיות לאורך השנים? האם אנחנו באמת יודעים מהי אנטישמיות? • אלון פרידמן על חשיבות הקולקטיב היהודי ברחבי העולם • פרק 02
מפרוץ המלחמה בבוקר השבת השחורה, נדמה שגילויי האנטישמיות כלפי יהודים ברחבי העולם רק הולכים וגוברים. אך מה הקשר בין אותה אנטישמיות, הפושטת על מדינות רבות מעבר לים, למושג העמיות היהודית? בפרק השני של 'מקצוע ב־י' בהגשת אלון פרידמן, ניתח אלון את הסוגיה לפני ולפנים.
"אנטישמיות היא לא בעיה של יהודים, היא בעיה של אנטישמיים", טען. "זו טעות לחשוב שאם יהודים לא יעסקו בתחום מסוים, או לא יגורו במקום מסוים, תהיה פחות אנטישמיות. אמנם אפשר וצריך להילחם בגילויי אנטישמיות באמצעות חקיקה, חינוך, אבל יש לזכור שאנטישמיות אינה נובעת מהיהודים עצמם. גם אנחנו, כישראלים, קצת חוטאים בעניין הזה, כי כל סיפור שלילי שכלול בו יהודי שחי בחו"ל, אנו ישר מפנים אצבע מאשימה ואומרים "מה הפלא שישנה אנטישמיות?". עם התגברות התופעה והניסיונות שלנו לצאת נגדה, אנחנו בעצמנו ברחנו חזרה לאותו נרטיב עתיק של היהודי הנרדף, הקורבן, שאשם בכל דבר".
אך בין האנטישמיות של פעם לזו של היום ישנם הבדלים שכדאי לשים לב אליהם. "ישנו הבדל ענק בין האנטישמיות שהייתה בעולם בעבר, המסורתית והמודרנית, לבין האנטישמיות שגוברת בעולם היום. ההבדל נעוץ בכך שהיום אף משטר לא יכול לסמן יהודים ואף יהודי בעולם לא צריך להתחבא. הסיבה: יש לנו מדינה", הוסיף פרידמן במהלך הפרק. "זה לא אומר שזה המקום היחיד שבטוח ליהודים, אבל הידיעה הזו שיש ליהודי התפוצות בית במדינת ישראל היא קריטית עבורם. חלק נכבד מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל נובע מהתמיכה של יהודי התפוצות. אנחנו תמיד נוטים לראות את זה כאילו אנחנו אלו שנלחמים כאן על הגבולות, אבל זה לא הסיפור – גם שם יש הרבה מאוד עבודה בהחזקת הלגיטימציה שלנו, גם שם מי שמחובר ליהדות שלו מבין שמדינת ישראל היא הבית עבור כל יהודי בעולם. הם גם משלמים מחיר על כך שהם חיים כיהודים בתפוצות".
"לרוב ילידי ישראל אין ניסיון אמיתי עם אנטישמיות"
"לרוב ילידי ישראל שחיים פה היום, אין ניסיון אמיתי עם אנטישמיות", ציין אלון פרימן. "אם אני יושב פה בארץ וקורא ביקורת על ישראל או על יהודים, אני חווה את הדברים כמתקפה על הקולקטיב שאני חלק ממנו, כלומר אני לא חווה את זה כמתקפה אישית עליי. לעומת זאת, כשעורכת דין יהודייה בטקסס או בעל עסק יהודי בברוקלין, שומעים אמירה אנטישמית, הם יודעים שהיא מכוונת כלפיהם, פשוט כי שם בתפוצות הם אינם מהווים חלק מחברת רוב".
והדברים, כפי שניתן לראות, נמצאים בשטח הלכה למעשה. "כחלק מליגת כדורסל נשים של בתי ספר תיכוניים בניו יורק, התקיים משחק בין בית ספר יהודי לבית ספר ציבורי ליד מנהטן", סיפר אלון. "באמצע המשחק, שחקנית מהקבוצה המארחת מסננת כלפי שחקנית מביה"ס היהודי - 'I support Hamas, you fucking jew'. באותו רגע שהמשפט הנורא הזה מוטח בפניה, זו לא מתקפה נגד קבוצת הכדורסל, ביה"ס, הצבא או המדינה שלה אלא אך ורק עליה, על מרכיב הזהות היהודית שלה, בהיותה מיעוט בחברה האמריקנית. אין באותו רגע אדם בודד יותר מהנערה זו. יכול להיות שאותה שחקנית כדורסל מעולם לא ביקרה פה או שהיא לא יודעת מילה אחת בעברית, אבל פתאום היא נושאת על כתפיה את כל משקלה של מדינת ישראל והמלחמה מול חמאס. תראו כמה חשוב שיהיה לה קשר אלינו, שהיא תראה שגם בהיותה חלק ממיעוט יהודי בארה"ב היא עדיין חלק מקולקטיב, ויש משפחה אחת גדולה מאחוריה".
"המשחק הופסק, השחקנית המקללת הודחה, מאמן הקבוצה פוטר, גם מנהלת ביה"ס קיבלה נזיפה, ולמרות החוויה הקשה שהנערה היהודיה עברה באופן אישי, היא יודעת שב־2024 היא חלק מעם חזק שיש לו מדינה ריבונית", סיכם. "אף אחד לא יצטרך להחביא אותה ולא יסמן אותה לעולם".
עריכה: אסף חרמוני ומיכל קדוש
