משפחה אחת גדולה
הידעתם שיהדות התפוצות גייסה למעלה מ־800 מיליון ד' מפרוץ המלחמה? • שהקשר איתה קרוב משחשבנו? • אלון פרידמן על המשפחה שהספקנו לשכוח • פרק 01
יהדות התפוצות היא חלק חשוב מאיתנו, היהודים המתגוררים במדינת ישראל. בעת האחרונה הבנו זאת ביתר שאת, אך נדמה שאנחנו לא באמת יודעים מהו חלקם של היהודים ברחבי העולם בהצלחתנו, בהתמודדות שלנו מול משברים מדיניים וצבאיים, ובשמירה על הצביון היהודי גם בתקופות בלתי צפויות. בפרק הראשון של 'מקצוע ב־י'' בהגשת אלון פרידמן, מנכ"ל ומייסד חברת 'ENTER' לקידום עמיות יהודית והקשר עם יהדות התפוצות, הסביר אלון כיצד נראה הקשר בינינו לבין יהדות התפוצות ברבות השנים.
"כששואלים את הילדים שלי מה אבא עושה, הם אומרים - הוא עובד בלהיות יהודי", פתח. "אני קם כל בוקר, הולך לעבודה, ובעצם עוסק כל היום בלהיות יהודי. זה מקצוע במשרה מלאה. היום נדבר על שתי מילים גדולות, חברות טובות אחת של השנייה אבל עם הרבה מורכבויות ביניהן – יהדות וציונות. היחסים ביניהן יובילו אותנו בסוף אל מושג שלישי שנקרא 'עמיות יהודית' שיש בו הרבה מן היהדות והרבה מן הציונות".
בואו נחזור רגע אחורה. "כבר בשנות ה־70 הגדיר רה"מ דאז רבין בפני ארגון 'איפא"ק' – הלובי היהודי האמריקני בארה"ב, את חלוקת התפקידים הרצויה ביניהם", תיאר פרידמן. "רבין הבהיר להם שתפקידו כמנהיג ישראלי הוא לקבל את ההחלטות ותפקידם כיהודי התפוצות הוא לתמוך בהחלטותיו: 'אני אחליט ואתם תתמכו'. המסר הזה מגדיר את היחסים בין היהודים בארץ והיהודים בחו"ל ובכלל, ומסתכל על מה זה להיות ציוני בארץ לעומת בחו"ל". "כשהחלה התנועה הציונית בחו"ל והעם היהודי התחיל לשאוף למדינה משלו, הקול של יהדות התפוצות ושאיפת הציונות להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל הגדיר את הדור הראשון של גרסת הציונות הקלאסית שכולנו מכירים", הוסיף. "המאמצים הפוליטיים להקמת המדינה היו של יהודי התפוצות. השאיפה הזו הצליחה בהקמת המדינה, בה העם היהודי הצליח ליצור לעצמו בית לאומי, והנה, הוגשמה הציונות. גם היום יש כאלה שיגידו שהציונות סיימה את תפקידה ב־1948 וכל מה שקרה אחרי הוא לא רלוונטי. אני טוען שזה לא נכון. זה למעשה רק הדור הראשון של הציונות, הגרסה הראשונה - ציונות 1.0".
"מאותו רגע, נוצרו שתי זהויות יהודיות – זהות יהודית של רוב וזהות יהודית של מיעוט", הדגיש אלון. "הרוב היהודי שחי בארץ ישראל פיתח לעצמו זהות עצמאית של רוב ששולט במדינתו, בעוד המיעוט היהודי שלא חי בישראל המשיך לפתח זהויות של מיעוט יהודי במדינות בהן חי. באותו שלב, במדינת ישראל החלה תופעה של שלילת הגולה, בגלל שבקרב הישראלים פה שהגנו על המדינה וגבולותיה התחילה להתגבש ביקורת מסוימת כלפי יהודי התפוצות: אנחנו נלחמנו, בנינו בית לאומי, שפכנו פה דם, והבית הזה אמור להיות של כולנו, של כל היהודים בעולם – אז למה אתם נשארים בגולה ולא מצטרפים אלינו? אולי אתם פחות יהודים? פחות שייכים? הנושא הזה של שלילת הגולה מלווה אותנו עד ימים אלה והוא למעשה הגרסה השנייה של הציונות, ציונות 2.0 לפיה הגשמה ציונית יכולה להתקיים רק במדינה היהודית. בגלל התפיסה הבעייתית הזאת, כאן בארץ, ילדינו יכולים לעבור שנים של חיברות במערכת החינוך, בלי להזכיר בכלל את העובדה שיש לנו עוד חצי משפחה שלא חיה בבית. החצי הזה הוא משפחה לכל דבר – העם היהודי הוא משפחה, והעובדה שלא כולם גרים בבית לא מורידה מן העובדה שכולם חלק מהמשפחה – ניתן להיות ציוני גם אם אתה לא חי במדינה היהודית".
"מאז 7 באוקטובר, מעל 800 מיליון ד' נתרמו ע"י קהילות יהודיות בתפוצות"
בסיום הפרק, תיאר אלון פרידמן, מנכ"ל ומייסד חברת 'ENTER', לאן ממשיכים מכאן, וכיצד משפיעה המלחמה הנוכחית על הקשר עם יהודי התפוצות ברחבי העולם. "היו המון דוגמאות להתגייסות של יהדות התפוצות אשר לולא הסיוע שלהם, לא היינו יכולים להגיע לאתוס המכונן הזה שהוא האתוס הציוני. לא נלך רחוק: מאז 7 באוקטובר, מעל 800 מיליון ד' נתרמו ע"י קהילות יהודיות בתפוצות לטובת שיקום ארוך. ההתגייסות המהירה הזו היא עדות לשיח הציוני המאפיין את יהודי התפוצות, למרות שאינם חיים בישראל. לכן מותר להם להביע דעה, וזו אפילו חובתם. חובתנו כישראלים היא להבין שלפעמים דברים שרואים משם לא רואים מכאן. התפיסה הזו היא למעשה הגרסה השלישית של הציונות, ציונות 3.0 שאליה אנחנו רוצים לשאוף, מודל שבו שתי קהילות יהודיות, זו שחיה בישראל וזו שחיה בתפוצות, הן חלק מאותה משפחה, והן יוצרות זהות משותפת ומגדירות מטרות משותפות: לזה אנחנו קוראים עמיות יהודית. זו זהות יהודית המתבססת על ההבנה שיש היום שני מרכזים גדולים של העם היהודי, אחד מהם בירושלים והשני בניו יורק, ושניהם יחד מהווים שלם הגדול מסך חלקיו. רק שיח המחבר בין יהודים בישראל ליהודים בתפוצות יכול ליצור את הסולידריות שתאחד אותנו".
"אני חושב שאחת המסקנות המשמעותיות היא שחובה עלינו להיות תמיד בקשר גם עם הצד השני של המשפחה, זה שלא גר בבית", טען אלון פרידמן. "אני חושב שלא היינו רוצים שתתפתח בישראל זהות יהודית שהיא ישראלית בלבד ושאין בה מרכיבים יהודיים. אנחנו לא יכולים להסתפק בזה - ישראל היא מדינת העם היהודי כולו. במקביל, אנחנו חייבים לוודא שהחצי השני של המשפחה שלא גר בבית, יהדות התפוצות, לא מפתחים זהות שהיא יהודית בלבד, אשר לא כוללת בתוכה את המרכיב הישראלי. חייבת להיות ערבות הדדית וזה כל הסיפור של עמיות יהודית".
עריכה: אסף חרמוני ומיכל קדוש
