"נתתי את היקר לי, ופה מתעסקים בפוליטיקה זולה?"
רונן, אביו של עומר נאוטרה המצוי בשבי חמאס: "אם העסקה תיפול - האחריות על הממשלה ועל רה"מ" • הודה: "אנחנו במצב נואש, אנו לאט לאט נגמרים"
עומר נאוטרה, חייל בודד מארצות הברית בן 22, נחטף בבוקר השבת השחורה ב־7 באוקטובר לשטחי רצועת עזה, ומאז הוא מצוי בשבי חמאס. אביו רונן נאוטרה שוחח עם אודי סגל וטל שלו, תיאר את תחושותיו בעקבות הזמן שעבר והתייחס לניסיונות להוביל לעסקה.
"אנחנו תקועים ב־7 באוקטובר, לא מצליחים לצאת משם", הודה. "עוברים חגים, הכול מתחבר לחופש ולאי החופש, ולתקומה שהמדינה צריכה לראות, אבל משפחות החטופים, ובטח אנחנו שגרים בארה"ב ונמצאים כל הזמן בנסיעות, החיים שלנו נעצרו לחלוטין, אנחנו רק מחפשים את התקווה ואת קרן האור שאנו כל כך צריכים בשביל שתהיה לנו אפשרות באיזשהו שלב לחבק את הבן שלנו בחזרה".
לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה תיאר: "גדלנו, גם בצד שלי וגם בצד של אשתי אורנה, עם זיכרון חזק של השואה ושל מה שהעם שלנו עבר אז. ברמה האישית, אבא שלי היה ילד קטן וצנום, ונרדף בילדות בגלל שהיה יהודי. הוא לקח אחריות על חייו בגיל צעיר, נהיה חזק ונשבע להגן על עצמו ועל המשפחה שלו. ב־1943 אמרו לו שהולכים לקחת אותם, הם ברחו ליער, ושם הם פגשו את הפרטיזנים. הזיכרון הזה תמיד היה חזק אצלנו. עומר, שגדל בארה"ב, גדל בתוך הידיעה הזו - שאנחנו דור שנלחם ולא מוותר. שני דברים עוברים לי בראש: אני מקווה שעומר חזק באמת שם ושומר על עצמו ועל האחרים ויודע שעושים מה שאפשר, ואני מקווה מאוד שמנהיגי המדינה יגלו את אומץ הלב והתושייה ויעשו את מה שצריך כדי שיחזירו אותם הביתה. חייבים להביא את כל מי שנמצא בסיטואציה הנוראית הזו לחיק משפחתו".
"צריך לעשות הכול", הבהיר נאוטרה. "יש קולות לכאן ולכאן, קולות שצועקים שפוליטיקאים במדינה שלנו לא רוצים להגיע להסכם מסיבותיהם שלהם. למדינה הזו אין תקומה אם הילדים, ההורים והאחים שלנו ולא יחזרו לחיק משפחתם. מנהיגים שלא מבינים את זה או לא פועלים בכיוון לא צריכים להיות שם. הילד שלי לא היה חייב להתגייס, הוא בחר לעשות זאת. איך אני אמור להרגיש כהורה? נתתי את היקר לי, ופה מתעסקים בפוליטיקה זולה? יכול להיות שמישהו כדי לשמור על הכיסא שלו לא מוכן להחזיר לי את הילד?"
בסיום דבריו אמר: "כנראה שהעסקה שמונחת על השולחן היא עסקה שישראל הלכה בה כברת דרך, ואנחנו קרובים מתמיד למצב שבו יהיה אפשר להתחיל להתקדם. אם העסקה תיפול - האחריות היא על הממשלה ועל ראש הממשלה. אנחנו משחקים בחיי אדם, הבן שלי כבר 212 יום במנהרות. עם מי אנחנו משחקים? אנחנו במצב נואש. אנחנו לאט לאט נגמרים. אין לנו מושג באיזה מצב הילדים שלנו נמצאים".
עריכה: מיכל קדוש
