"סיפורו של אלחנן - רגע שיא של חיים של מסירות"
מנחם קלמנזון סיפר על אחיו אלחנן ז"ל שנפל בקרבות בעוטף: "הוא היה אדם של נתינה, ענייני מאוד, לא אהב בלבולי מוח אבל קשוב מאוד לכל מי שצריך"
מנחם קלמנזון ואחיו אלחנן ז"ל, שנפל במהלך הקרבות באזור העוטף, חילצו אנשים רבים מבתיהם במשך יום שלם במהלך 7 באוקטובר, בהם גם את בני משפחת פריקר שנכלאו בתוך ביתם הבוער. בשיחה מרגשת עם רון קופמן ב־103fm שחזר מנחם את החילוץ ההירואי וסיפר בכאב, בגעגוע ובגאווה על אחיו.
לדבריו, "לאלחנן הייתה יכולת לקלוט סיטואציות מהר מאוד ולנתח אותן. סמכתי עליו, ידעתי שאם הוא קורא לי - הוא יודע מה הוא עושה. הגענו לבארי בשש בערב, בראש שלי חשבתי שהכול כבר נגמר, שצריך רק לפנות את האזרחים, לא דמיינתי את מה שראינו כשהגענו לשם. עברנו בין הבתים, סרקנו את האזור, בהתחלה היה יותר קל, בהמשך הגענו לבתים שבהם כבר לא היה את מי להציל".
מנחם המשיך וסיפר כי "פתאום נכנסנו לבית חשוך אלחנן היה ראשון ואני אחריו - מחבל ירה לחזו, ראיתי אותו נופל. נכנסו אחריו, אחרי שניות גם אני נפגעתי קל". לאחר שהצליח לחסל את המחבל, מנחם הבין שמצבו של אחיו קשה. "צעקתי לאלחנן שיישאר אתי, שלא ילך לנו. לא יודע כמה זמן היה שם, אבל זה הרגיש הרבה מאוד זמן", שיתף.
עוד אמר הלוחם בבכי ובקול רועד כי "הסיפור הזה הוא רגע שיא של חיים של מסירות - אלחנן היה אדם של נתינה, אדם ענייני מאוד, חד מאוד, אינטלקטואל, אוהב שירה, לא אוהב בלבולי מוח אבל קשוב מאוד לכל מי שצריך משהו. הוא היה איש משפחה, לא לוחם על. הוא עבד קשה מאוד כדי להיות אדם חזק, אדם כזה שהאחים שלו נשענים עליו. זכיתי להיות חלק ממשפחה כזאת".
