גיא פלג פתח את התוכנית בביקורת קשה על הממשלה: "לא צפיתי בטקס הדלקת המשואות. לכל מכריי שאיתם שוחחתי, הסברתי למה אסור לצפות השנה בטקס הזה. הטקס שלי היה טקס כיבוי המשואות".
המשיך ואמר: "בכל זאת נחשפתי לתכנים של הטקס 'הממלכתי' במרכאות דרך קטעים ששודרו ברשתות. יחד עם זאת, אילו הייתי מנהל ערוץ טלוויזיה, מנהל כלי תקשורת, הייתי משדר את הטקס חרף הבחירה האישית שלי להחרים אותו. כשאתה מנהל של כלי תקשורת, יש לך אחריות שלא לפרום את הלולאות האחרונות של הממלכתיות, למרות שהשליט מזמן הסיר כל שריד של ממלכתיות מהתנהלותו, בהתנהלותו".
לדבריו, "לא היה עולה בדעתי להגיש את הטקס הזה, ככל שהיו פונים אליי. הייתי רואה בזה שיתוף פעולה עם המשטר הנורא, אבל אילו הייתי מנהל של כלי תקשורת, לא הייתי אוסר על כתב שלי להגיש את הטקס, אם הוא היה פונה ומבקש את אישורי - בדיוק מאותם הטעמים. עדיין, וגם אחרי כל הפשעים שעוללו גם לטקס, ואולי רק משום מה שהוא מסמל לציבורים רחבים - לא הייתי מונע מכתב שלי להשתתף בטקס, להנחות אותו".
פלג הבהיר: "ברור שהייתי מפצל את המסך, הייתי גאה בחברת החדשות שבה אני עובד שפיצלה את המסך. הייתי מפצל את המסך לאורך הטקס כולו, הרבה יותר רחב. האם יש כאן צעד מתריס? בוודאי. האם הגיעה השעה לצעוק? לדעתי מזמן".
"לא צפיתי גם בחידון התנ"ך, לא בטקס חלוקת פרסי ישראל. הזוכים ראויים כמובן, מרשימים, מבטאים את ישראל היפה, החכמה, המצטיינת. הנאום של חתן הפרס מנחם קלמנזון מצמרר, מעורר השראה. נאום מכונן, לא פחות. קראתי אותו פעמיים, נחשפתי אליו ברשת. לא מסוגל לצפות במיצג שמנהל שר החינוך קיש. מתבייש שהוא שר החינוך של ילדיי. יותר מהכול הוא מגעיל אותי. הוא, כמו יו"ר הכנסת, כמו מפיקת טקס המשואות רגב, חבורה של חדלי אישים, נפוחים, חנפים. הם, כמו השליט, סמל לאסוננו", סיכם.