אלפים ליוו למנוחות בשבוע שעבר את סמ"ר גילעד אריה בוים ז"ל, לוחם בגדוד 202, שנהרג בתקרית ירי דו צדדי בג'בליה. חן עטרה לפיד, אחותו של גילעד, התייחסה לנסיבות נפילתו ולאובדן הקשה.
"הוא היה אהוב על כולם, הוא היה מאוד משפחתי, מתקשר לכל האחים. הוא היה הדוד הכי אהוב מכל הדודים וחלם להיות רופא. הוא התלבט לקראת השירות הצבאי שלו אם להיות רופא צבאי או לעשות שירות משמעותי", סיפרה. "מתוך עזה הוא ביקש לרשום אותו ללימודי רפואה. רשמנו אותו לשתי אוניברסיטאות והוא גם הגשים חלום בצבא להיות חובש פלוגתי", הוסיפה. לאחר מכן ציינה: "הוא היה מקצועי, רגיש ואכפתי". היא אמרה: "הוא אמר שהיום זה הזכות שלו להגן על עם ישראל".
בהמשך התייחסה לתקרית הטרגית בה נפל: "הייתה היתקלות בבוקר של הכוח והיו שם מחבלים, היה אויב בשטח שהיה בלוחמה כל הזמן. בשלב מסוים, הכוח שגילעד היה חלק ממנו הצליח לכבוש את אחד הבתים והטנקים ידעו שהכוח שלנו בבית הזה. כמה שעות אחר כך, כנראה הטנקים זיהו קנה שיוצא מהחלון ומכוון אליהם, ואנחנו מבינים שהכוח היה מאוים מאוד באותו רגע וכנראה שהייתה שם התבלבלות עם הכיוונים והם לא קלטו שזה כוח צה"ל שלנו שמוציא את הנשקים".
"הם ביקשו אישור ככל הנראה לירות והם ירו שני פגזים, אחד לכל קומה, וככה גילעד שלנו עזב אותנו", הוסיפה, "ברגע ששמענו שמועות שאולי זה דו"צ, אני אמרתי לעצמי שזה לא משנה שום דבר, זה רק אומר שיש לנו תפקיד לתת להם חיבוק. אין לי שום צל של ספק שחיילי השריון שלנו שהיו בטנק, שירו, היו בטוחים שהם יורים על אויב שאחרי זה גם יורה טילים על מדינת ישראל ומנסה לפגוע בחיילים שלנו, הם היו בטוחים בזה במאה אחוז. אם היה להם צל צילו של ספק שאולי יש שם חיילי צה"ל בבית, הם לא היו יורים, אין לי טיפה אחת של ספק בדבר הזה".
המשיכה ושיתפה בתחושות: "יש לי במשפחה לא מעט חיילי שריון, ארבעה מתוכם במלחמה הזאת. אני יודעת שאף אחד מהם לא היה בג'בליה באותו זמן, אבל ידעתי שזה היה יכול להיות אח אחר שלי וגיס שלי באותו טנק. אני חושבת שהחיילים האלה מוסרים את הנפש בשבילנו, עושים את המשימה הכי חשובה שיכולה להיות. אני לא יודעת מי היה שם בטנק, אבל ברור לי שהחיילים האלה נלחמים בשביל עם ישראל ומגיע להם חיבוק ענק מעם ישראל ולא מגיע להם כל החיים לסחוב את הטראומה הזאת".