"הדם של הילדים האלו קורא לנו מן האדמה"
ניסים לוק, אביה של שני ז"ל שנרצחה במסיבה וגופתה חולצה על ידי כוחות צה"ל ממנהרות חמאס, שיתף: "הם מצאו את ארבעת הגופות בשקיות, אחת על השנייה"
בשבעה באוקטובר נרצחה שני לוק על ידי מחבלי נוח'בה שפשטו למתחם מסיבת הטבע סמוך לרעים וטבחו במבלים. גופתה של שני חולצה ממנהרות חמאס על ידי לוחמי צה"ל והובאה לקבורה בארץ. גם תכשיטיה שענדה במהלך מתקפת הטרור, הוחזרו להוריה. יהודה שלזינגר וברק סרי שוחחו ב־103fm עם ניסים, אביה של שני ז"ל, אשר שיתף בתחושות.
"אני מרגיש בר מזל", הודה ניסים בפתח השיחה. "אומנם הטרגדיה הגדולה שקרתה לעם ישראל היא טרגדיה שאין מילים, אבל זו טרגדיה שלעולם לא חשבנו שתקרה והיא קרתה. אני מרגיש בר מזל כי הבת שלי שני, ידענו בשבוע השלישי שהיא נרצחה ומתה, שזה דבר שהוא לא מובן מאליו. לא היינו צריכים לחכות עד עכשיו, שזה כאב קשה מאוד, וגם קיבלנו את הגופה אחרי שבעה חודשים, דבר שהוא לא מובן מאליו".
על הרגע שבו התגלתה גופת בתו במנהרות, סיפר: "לפני פיצוץ של מבנה בג'באליה אחד החיילים האמיצים שלנו פנה לאיזה מקום להתפנות, ואז הוא מצא כניסה למנהרה. כמובן שהוא הזעיק את הצוותים, ובאמת הם נכנסו לעומק של עשרה מטרים, בערך שלוש קומות. שם הייתה עוד מנהרה, ובאמצע המנהרה הם ראו פתח למעין מערה במנהרה. הם ראו שהפתח חסום על ידי המון שקי חול, הם בכלל חשבו לפוצץ את המנהרה. הם מצאו את ארבע הגופות בשקיות, מסודרות אחת על השנייה. הם משכו, אבל זה פשוט נס שהגופות חזרו במצב כאילו אתמול. לא רק הבת שלי, גם עמית בוסקילה".
"אני תמיד אמרתי, שני הייתה לה נשמה מאוד גבוהה. יום יום שעובר אני מגלה דברים חדשים על הבת שלי, היא הרימה אנשים בטוב ובאור שלה. היא אמרה לאנשים 'תצטרפו למסע שלי, תצמדו אליי, נהיה חזקים ונצא מזה'. היא הייתה אור מאוד חזק", שיתף והוסיף: "אמרתי תמיד שהנפש שלה חופשייה, 'את יכולה להיות איפה שאת רוצה, באיזה מקום ומתי'. אם תחליטי שאת רוצה להישאר בעזה, מקובל עליי. אם את רוצה לחזור לפה לארץ ישראל, את יכולה – ובאמת שלשום זה היה יום ההולדת של אשתי, וכנראה היא אמרה 'נעשה מתנה ליום הולדת', וביום היום הולדת הגיעו אלינו הקצינים, מסרו את התכשיטים. זה לא המון תכשיטים - מה שהיה עליה, אבל עדיין זאת מתנה מטורפת".
"זה נורמלי שילדה בת 26 עושה טעות קטנה בכביש ויכולה למות?"
ניסים המשיך וסיפר על תחושת חוסר הביטחון האישי במדינת ישראל לאחר הטרגדיה האישית שעברה משפחתו. "יש לנו עוד שלושה ילדים, ולפני שבוע בערך הבת הגדולה שלי, שהיא בת 26, נסעה מים המלח לכיוון שוהם עם הבן הקטן. שני הילדים נסעו מים המלח, ולא יודע מה קרה בווייז, היא טעתה בדרך, ואני רואה את זה על הטלפון, כי יש לי מיקום של האוטו שלה. אני רואה שהיא נכנסת ליריחו, עולה בעליות שם של כל הכפרים הערביים, אני מתקשר אליה ואומר לה 'איפה את?'. היא בוכה ואומרת 'אני לא יודעת לאן הגעתי'. אמרתי לה 'אל תעצרי, אם יש שם חיילים, תבקשי מהם עזרה'. היא נסעה דרך הכפרים והמחסומים הכי משוגעים שיש לנו. זה נורמלי שילדה בת 26 עושה טעות קטנה בכביש ויכולה למות? הלב שלי דפק".
"הבנתי מה קרה עם שני ואמרתי 'השם, בבקשה, רק שלא יקרה לי שוב'", אמר בכאב. "אנחנו חיים במדינה לא נורמלית. אם לא נקום עכשיו על הרגליים ונעשה שינוי חזק מאוד שזה לא יקרה, אנחנו לא נהיה. אנחנו רואים את הגזרות, איך הן מתחממות סביבנו, יש לנו אחריות ליהדות העולם. רק אתמול הודיעו לי שהעלייה מצרפת עלתה באלף אחוזים משנה שעברה, ועוד מעט כל יהדות העולם תצטרך לברוח מאירופה, ואנחנו רואים שיהדות ארה"ב בבעיה. הם ירצו לבוא לפה, אבל המדינה שלנו לא בטוחה".
לסיום טען ניסים כי "יש אקסיומה שאומרת - הם אומרים שהם יעשו את זה שוב ושוב, הם אומרים 'מנהר ועד לים', זו הצהרת מלחמה. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו יושבים ופותרים את האקסיומות האלה, ויש דרכים. הדרכים יהיו כואבות, וזה לא פתרון שתי מדינות, רק מדינת ישראל. נצטרך לשלוח אותם לדרכם למדינות אחרות. זה אפשרי, נקודה".
"שישה וחצי מיליון סורים ידעו לעזוב את סוריה לאירופה, ושלושה וחצי מיליון אוקראיניים. אומרים שאף אחד לא ירצה אותם, אז אני מספר לכם שיש לנו חתימה עם שלוש מדינות בעולם שמוכנות לקבל כל אחת, וחתמנו עם מדינה רביעית כבר - הם מוכנים לקבל את הפליטים מעזה. אבל כל העולם חייב להיות יחד. אני מרגיש שזו רק התחלת הדרך, הדם של הילדים האלו קורא לנו מן האדמה", סיכם.
עריכה: שני רומנו
