בימים אלה חובק הזמר, השחקן וחתן פרס ישראל לזמר העברי יהורם גאון את סדרת המופעים החדשה והיחידה מסוגה 'עוד אני פוסע - סיפור חיי', המגולל את שיריו הגדולים לצד תחנות חייו. בשיחתו עם אודי סגל וענת דוידוב תיאר את תחושותיו בעקבות המתרחש במדינה בימים אלה, לצד הפגישות עם הקהל בתקופת המלחמה.
"להסתכל על התקופה האחרונה כאינדיקציה, זו תהיה טעות", הבהיר. "צריך להסתכל על ההיסטוריה של עם ישראל, לחוש מה העם הזה עבר לאורך שנותיו. הזיכרון הראשון שלי הוא בהיותי בן חמש, רץ עם אבי למחנה יהודה בירושלים. היה שם כנס גדול של אנשים שצועקים לשמיים 'אנא אדוני הושיענה'. כבר התכוננו למצדה שנייה בהרי הכרמל. משם אני מונה את ההיסטוריה שלי בעם הזה, היא איננה היסטוריה של הרבה מלחמות אלא מלחמה אחת שנמשכת עם הפסקות באמצע, וצריך להודות על כל הפסקה כזו. כשמסתכלים על כל כברת הדרך הזו, אני רוצה להאמין בכל מאודי כי בלי תקווה אנחנו לא שווים".
בהמשך ייחל: "אני יכול לומר שהגענו למקום שממנו רק טוב יכול לצאת. אני רוצה להאמין בכל מאודי שהדבר הזה יסתיים, וכולנו נהיה אנשים אחרים. אני חושב שאנו עוברים טלטלה איומה ונוראה, שממנה אפשר לצאת רק יותר חזקים וראויים. ידענו כל הזמן שיש לנו אויב. ידענו שנלחמים באויב כך או כך. אך לא ידענו אף פעם איזה אויב יש לנו. היום אנו יודעים. זה מה שיעשה אותנו זהירים יותר, דרוכים יותר, נכונים יותר".
על הופעותיו בימי המלחמה אמר גאון: "אין דבר ראוי ונכון יותר מאשר להופיע היום. יש באולם אנשים שבאו מן החזית, כולם נמצאים בהופעות, ולרגע אחד הם כאילו יוצאים מתוך תנור הבערה שכולנו שרויים בו".
עריכה: מיכל קדוש