"ניסיתי להאמין שאחי בחיים"
אביבית, אחותו של חנן יבלונקה שגופתו חולצה משבי חמאס: "כולם חשבו שזה לא יקרה" • על ההודעות למשפחה לפני קבלת הבשורה: "הרשת עשתה עבודה מקדימה"
ביום שישי האחרון הודיע דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי כי כוחות צה"ל ושב"כ חילצו את גופתו של חנן יבלונקה בן ה־42, אב לשניים מתל אביב שנחטף ממסיבת הנובה בקיבוץ רעים בבוקר השבת השחורה, זאת לצד גופותיהם של אוריון הרננדס ומישל ניסנבאום. אביבית יבלונקה, אחותו של חנן, סיפרה עליו ועל תחושותיה לאחר קבלת הבשורה הקשה.
"כנראה שאנחנו מקבלים סימנים בלי להרגיש, אבל כן מרגישים", הודתה. "מההתחלה לא היה עליו שום אות חיים, וגם בימים האחרונים שום דבר. אני משערת שאחרי השבעה ישבו איתנו ואולי יסבירו לנו יותר, אבל כרגע אנחנו לא יודעים כלום, רק שהוא נרצח באותו בוקר ולא סבל. הייתי מוקפת במשפחות החטופים, שחלקם יודעים שהיקר להם מכול נרצח והגופה שלו שם. אחת מהן אמרה לי שהיא מקנאה בי, כי היא רוצה לסגור את זה. כנראה שזה ממש הצורך של כולם, לפחות שיהיה להם קבר. באמת לא חשבתי על זה בכלל. כל הזמן ניסיתי להאמין שאח שלי בחיים. כנראה זה מנחם שיהיה לאן ללכת ולבקר. הילדים של חנן בסדר, הם חזקים. כולם חשבו שזה לא יקרה".
על הדיווחים בדבר גופתו של חנן ז"ל שהופצו ברשת לפני ההודעה שקיבלו בני המשפחה, אמרה: "אני לא ידעתי כלום, לא יודעת למה הטלפון לא היה לידי. אחותי ואבי נחשפו לזה משש-שבע בבוקר מהודעות שהם קיבלו. הם לא רצו להגיב וחיכו שהצבא יגיע. מסתבר שאחרי שהייתי בעצרת, אנשים ניגשו אליי ואמרו שגם הם קיבלו הודעות על חנן לפנות בוקר ולא רצו לומר לי כלום. הרשת עשתה עבודה מקדימה לכולם".
"גם הרגעים האחרונים שלו נגמרו כסוג של חלום"
"בכל מה שחנן עשה, הוא חי את החלום שלו", אמרה בעצב. "כל מה הוא אהב לעשות, גם הרגעים האחרונים שלו נגמרו כסוג של חלום. לרקוד בפסטיבל, זה חלק מהאהבה שלו, המוזיקה. הוא כל הזמן היה מוקף בחברים. בהלוויה נצעד בשקט, אני חושבת שהשקט זה הכוח הכי גדול. השקט הזה, שיראו אותנו ברחוב, כך יבינו כמה אנחנו רוצים את החטופים חזרה בבית".
בסיום דבריה סיפרה אביבית יבלונקה, אחותו של חנן, כי כמעט אף אחד מנבחרי הציבור לא צלצל לנחם. "היחיד שהתקשר לטלפון האישי של אבא שלי היה נשיא המדינה", אמרה, "איש מדהים, הוא ורעייתו, כל הדרך הזו הם היו בקשר איתנו, גם הם אישית וגם הצוות שלהם. הוא חייג בשעה 11:00 בבוקר בערך, אבא שלי מאוד התרגש. איש שאין מילים להביע את הערכתנו אליו. כולם מפחדים כנראה. אליי התקשרה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה להשתתף בצערנו. אישה מקסימה, הכרנו שלושה ימים קודם. מי שצריך להתקשר לא התקשר, וזה הכי עצוב".
עריכה: מיכל קדוש
