"נראה שמשהו מטרפד את העסקה, מקבלים רק גוויות"
עמרי ליפשיץ, שסבתו יוכבד שוחררה מהשבי וסבו עודד עדיין בידי חמאס: "הממשלה לא מקדמת את זה כמו שהייתה יכולה"
אתמול (א') נשאו משפחות החטופים הצהרה לתקשורת סמוך לשער בגין של בסיס הקריה בתל אביב, והבהירו כי: "התנאים לעסקה לא השתנו, הדרך היחידה להחזרת החטופים היא הפסקת המלחמה". עמרי ליפשיץ, שסבו עודד בן ה־84 חטוף בעזה וסבתו יוכבד שוחררה בעסקת החטופים הקודמת, הגיב לדברים ואף התייחס לדבריו של אלוף (מיל') ניצן אלון, הממונה על סוגיית החטופים מטעם צה"ל.
"יש לכם מידע כלשהו על מצבו?", התעניינו צמד המגישים בפתח השיחה, וליפשיץ הודה: "המידע היחידי היה שחזרו, שאמרו לנו שהוא התעלף. זה גם היה מידע שקרה ביום ה־20, מאותו יום שהוא התעלף ופינו אותו מאותו החדר - אין מידע. הסיכויים מאוד נמוכים".
על דבריו של אלוף (מיל') אלון, הממונה על סוגיית החטופים מטעם צה"ל, אמר: "הזמן אומר את שלו. אנחנו מתקרבים ל־200 יום שלא הייתה שום עסקה. לנו נראה שמשהו מטרפד אותה, ברור שחמאס הוא לא מישהו שהכי קל לעשות איתו, אבל חמאס נשאר חמאס".
"מי מטרפד את המשא ומתן?", הקשתה דוידוב, וליפשיץ תקף: "הממשלה לא מקדמת את זה כמו שהיא הייתה יכולה. אנחנו שומעים מסביב שאפשר היה לעשות עסקאות, בטח בהתחלה, והדברים לא קרו. לא יודע אם מישהו בפירוש מטרפד את זה בפועל, אבל בתוצאה 200 ומשהו יום אין שום עסקה. איך זה יכול להיות? איך יכול להיות ששום דבר לא קורה? החמאס לא שינה את עמדתו, היינו צריכים למצוא פתרון, להיות יצירתיים. אנחנו נגיע ככה גם לשנה".
ליפשיץ המשיך וסיפר על ההתנהלות מול הממשלה בצל המאבק להשבת החטופים: "אנחנו נפגשים עם הרבה, יש כל הזמן אנשים שבאים לכנסת, ומדברים ישירות עם אנשים. יש לנו פגישות, עם גלנט וכל מיני אנשים. אבל בפועל אנחנו מנסים כל דבר, גם נפגשים עם גורמים בכל העולם, אבל בפועל לא השתחרר אף אחד - אנחנו מקבלים רק גוויות. בקצב הזה יהיו לנו המון המון רון ארדים, כי אף אחד לא ימצא אותם".
עוד שיתף כי "אימא אישה חזקה, נלחמת גם היא. כל אחד עושה מה שנראה לו, לא תמיד יש בינינו הסכמה מלאה. אבל ההסכמה היא שצריך לעשות כמה שיותר, אנחנו לא יודעים מה באמת עוזר. אנחנו יודעים שבפועל לא השתחררו מאז היום ה־56. אי אפשר לדעת מה עוזר, מה לא עוזר".
בהמשך התייחס ליפשיץ לממצאי התחקיר של 'רשת 13' על השרה מירי רגב וליחס ליישובי העוטף לאורך השנים מנבחרי הציבור. "לפני שבעה באוקטובר היינו מסומנים באיזשהו מקום - עוטף עזה מזמן מוזנח. עכשיו אתה מרגיש שמשתינים עליך מהמקפצה. זה שסימנו אותנו? מה נעשה? אנשים יש להם המון אמוציות, קשה להם לראות שמישהו שבממשלה מגיע קצת אחרי ישר רק בשביל להצטלם".
"היית נותן לה להיכנס?", שאלה דוידוב, וליפשיץ השיב נחרצות: "לא. כי אני חושב שהם אחראים על המחדל, ואני גם לא חושב שהם באים להראות אמפתיה. הם באים רק בשביל להצטלם, ורואים את זה בתחקיר".
לסיום הדגיש ליפשיץ כי "אנחנו נמשיך להילחם על כל אחד, מהחיים ומהמתים. אנחנו רוצים כל אחד שיחזור. אנחנו סוג של משפחה אחת גדולה, כל זמן שיש איזשהו סיכוי להחזיר אחד מהם - נמשיך להילחם, אין לנו ברירה אחרת. חייבים להמשיך. אימא שלי הייתה תושבת ניר עוז, היא עכשיו במקום אחר, היא בת 86 וייקח שנתיים עד שישקמו. כל אחד ומה שטוב לו, קשה לדעת. לא הייתי בקיבוץ, לא עברתי את הטראומה. עכשיו שנתיים אנשים יהיו בחוץ, שוב פעם לעקור אותם ממסגרות ולהחזיר אותם למקום עם טראומה, קשה לדעת עכשיו".
עריכה: שני רומנו
