"הפכו את אחותי לקלף פוליטי"
ימית אשכנזי, אחותה של דורון שטיינברכר שנחטפה לרצועה: "לא מתרשמת שנעשה הכול" • הודתה: "לא אופטימית כמו שהייתי"
דורון שטיינברכר בת ה־31 נחטפה משכונת הצעירים בכפר עזה בבוקר השבת השחורה, ומאז היא מצויה בשבי חמאס. בסוף ינואר האחרון התקבל ממנה אות חיים. ימית אשכנזי, אחותה של דורון, סיפרה על הגעגוע הרב לאחותה והתייחסה לניסיונות להוביל לעסקת חטופים.
"אנחנו אחרי שבוע מאוד קשה בקרב משפחות החטופים", הודתה אשכנזי. "המון הותר לפרסום השבוע. הדיבורים האלה על העסקה, אני חייבת להגיד שאני כבר לא אופטימית כמו שהייתי בכל פעם שהיו מדברים על עסקה. התרגלנו שמוצ"ש יש איזשהו דיבור, שלושה ימים שנותנים לנו איזשהו שביב קטן של אופטימיות, שמהר מאוד לקראת סוף השבוע זה מתרסק".
עוד שיתפה בכאב כי "אנחנו נמצאים בתופת הזו כבר 244 ימים, זה שמונה חודשים. כל בוקר הוא בוקר קשה, כל יום הוא יום קשה, עד שיבינו שלא עושים לאף אחד ממשפחות החטופים טובה ומחזירים את האהובים שלנו, אלא מקיימים חובה מוסרית ואת הברית בין אזרחי המדינה לממשלה".
"סינוואר משחק בנו", ביקשה אבן לציין לאור אמירותיה, ואשכנזי השיבה: "אני מבינה שזה תלוי בו אך לא רק. כל מי שמנהל את המדינה הזו והיה אחראי למחדל שבעה באוקטובר, צריך לעשות הכול - יש לו את האחריות הזו. אני לא מתרשמת שנעשה הכול, אני מתרשמת שיש המון עיסוק בפוליטיקה. הפכו את אחותי לקלף פוליטי, את אחותי ושאר החטופים למאבקים פוליטיים. אני באמת חושבת שזה מספיק, עכשיו זה באמת הזמן. אנחנו תכף מציינים שנה לשבעה באוקטובר, והם לא פה".
באשר למידע שידוע על אחותה דורון, המצויה בשבי החמאס זה שמונה חודשים, סיפרה: "דורונה, מעבר לזה שהיא זקוקה לתרופה כרונית, היא קרן שמש אחת גדולה. כשמה כן היא, המתנה הכי גדולה שלנו. אחות וטרינרית מלאת חמלה ורגישות לחלשים ממנה. מאוד אהובה על ידי החברים שלה ובכל סביבה שהיא נמצאת היא מהירה. דורון נוטלת תרופה כרונית, לא נטלה אותה מאז בוקר שבעה באוקטובר. אני לא יודעת אם אחותי קיבלה את התרופה, כרגע אני יודעת שלא".
"ביום ה־107 חמאס פרסם סרטון של דורון כחלק מהטרור הפסיכולוגי. היא נראית חיוורת, גם היא נמצאת ללא אור יום כל כך הרבה ימים. אבל היא חזקה, היא לוחמת. מחכים לה בבית, שמישהו כבר יגאל אותנו מהייסורים האלו", זעקה. "אות החיים הראשון והאחרון מדורון".
אשכנזי המשיכה ושיתפה בקושי היום־יומי שהיא ומשפחתה חווים מאז חטיפתה של דורון. "ביום ה־244 עדיין אין לי אוויר בריאות, הכוחות אוזלים, אבל אין לי את הפריווילגיה לעצור. אני לא יכולה להגיד 'קשה לי, עכשיו אני עוצרת'. אין לי את הזמן הזה, לאחותי אין את הזמן הזה. הגליוטינה מעל הראש שלנו, צריכים להבין את זה. אנחנו קמים כל בוקר לחרדה אין־סופית, לכאב שאני לא יכולה להגיד 'יש לי חודש קשה, אבל בסוף יש לי נקודת אור'. אין לי במה להיאחז".
"כל פעולה שאני עושה במהלך היום מלווה בהמון המון מצפון, אם זה הקפה בבוקר ואם זה לאכול ולישון. גם אם אני משחקת עם הילדים שלי ואני לרגע אחד צוחקת, וגם אם אני יושבת עם החברות של דורון שעוטפות אותי והפכו להיות גם החברות שלי, ואני קצת צוחקת איתן וקצת מעלים חוויות עם דורון - כל דבר שעושים מלווה במצפון. איך אני צוחקת ודורון שם? איך אני ישנה במיטה הנעימה שלי ודורון שם?", סיכמה.
עריכה: שני רומנו
