"אנחנו אולי בנקודת השפל הגדולה ביותר בתהליך"
ראש מחלקת שבויים ונעדרים באמ"ן לשעבר סא"ל (מיל') אבי כאלו על דחיית חמאס את מתווה הנשיא ביידן: "כנראה שסינוואר מרגיש שהוא במרחב הנוחות שלו"
השבוע (ג') מסר חמאס למתווכות את תגובתו להצעה הישראלית לעסקת החטופים ובה דחה את המתווה שהציג נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן. סא"ל (מיל') עו"ד אבי כאלו, לשעבר ראש מחלקת שבויים ונעדרים באמ"ן, התייחס לדברים.
"אין ספק שבראש חוצות עומדת סרבנותו של החמאס, של רב המרצחים סינוואר שבוודאי מחכך ידיים בהנאה אל מול הקושי הישראלי בזירה הבין־לאומית, ועוד מרכיבים שמביאים אותו לגישה המאוד בוטה שהוא זה שכרגע עומד כסרבן בתהליך", אמר כאלו והתייחס לפרמטרים הנוספים שהכניס חמאס למתווה שחרור החטופים: "יש שם באמת עיזים, כמו שנהוגים לכנות בשפת המשא ומתן, באמת מורכבים. גם מזכיר המדינה בלינקן התייחס לדברים כשאמר שרוב הדברים בלתי עבירים. זכות הווטו היא מרכיב בעיייתי, שם ישראל מבקשת להתעקש על חלק מזהות האסירים הכבדים יותר".
לדבריו, "המרכיב הבולט הוא יכולת החמאס לשלוט. מעבר לזה, עז נוסף מאוד מרכזי שלא עולה עם החלטת מועצת הביטחון - שילוב של רוסיה, סין וטורקיה כערבות להסכם. יש כאן חריגה בוטה מההבנות הבין־לאומיות שסוכמו, מהשיחה עם המתווכות. כנראה שסינוואר מרגיש היטב במרחב הנוחות שלו, מה שמאפשר לו שלא לראות את סיום המערכה בזמן הקרוב".
באשר למעורבות האמריקנית והשפעתה על המשך ניהול המשא ומתן הבהיר: "זה אתגר מאוד קשה למדינות מערביות, ודאי למעצמה מסוג ארה"ב, גם עם כל הכוח שיש אמריקנים, יש בסוף קושי לנהל דיאלוג מול ארגוני טרור. הם עשו את זה מול הטאליבן, המליציות בעיראק, זה לא חדש להם. האמריקנים צריכים לעסוק בחזרה לשולחן המשא ומתן. מעבר לזה, האמריקנים צריכים להסתכל מעבר למגרש המשולב של חמאס, קטאר ארה"ב ומצרים, אלא גם להוסיף לתוך המגרש שחקנים נוספים בחזית בין־לאומית, אולי החלטת מועצת הביטחון היא סוג של סנונית, אבל יש עוד עבודה רבה".
"לנוכח מה שחמאס ענה, יש עם מה לעבוד?", תהו צמד המגישים לסיום, וכאלו השיב: "התמונה היא בוודאי לא מעודדת, אבל תפקידנו הוא למצות - אנחנו חייבים להמשיך ולמצות את התהליך הזה, בעיקר מההיבט הערכי של השבת החטופים לביתם, וגם בהיבט המקצועי - למשא ומתן יש קשיים, נקודות שפל, ואולי אנחנו בגדולה ביותר בתהליך, אבל חובתם של אנשי המקצוע למצוא את הפרצות. אם לא נכנס מהדלת הראשית, אז נתכבד וניכנס מהחלון. סינוואר, יש לו לצערנו... פחות ארבעה זה לא משהו שישנה את עמדותיו. גם עם עשרה חטופים הוא יכול היה להחזיק מעמד".
עריכה: שני רומנו
