בכל יום שעובר מפרוץ המלחמה הקשה, הולך וגובר ירי חיזבאללה אל יישובי הצפון, הגליל וקו העימות. אורה חתן, תושב מושב שתולה, שוחחה עם רון קופמן ואריה אלדד בתוכניתם וסיפרה על ביתה שהפך לעיר רפאים.
"קמנו לבוקר שקט יחסית חוץ מפצמ"ר שראיתי, אני חושבת שהם מנסים להצית את היערות ומדי פעם זורקים לפידי אש", תיארה. "בשתולה נפגעו בתים רבים מנ"ט. כל התושבים עזבו למעט כיתת כוננות ואני. אפילו ליום אחד לא עזבתי. נשארתי ואני מפנקת את חיילי צה"ל, מבשלת להם אוכל ביתי וחם. אני לא משתעממת ואין לי זמן לפחד. רוב התושבים פה עם משפחות וילדים, לא נעים להיות במקום שמטווח כל הזמן. אתה צריך להיזהר ולהישמר, אי אפשר לצאת לגן שעשועים. אתה חייב להיסגר בבית והבתים מטווחים. אני מבינה אותם. אני את הבית לא עוזבת, אני נותנת שיעור בציונות לילדים שלי, אנחנו לא צריכים לברוח. זה הבית שלנו. זה מה שחיזבאללה רצה - הכול שממה, והוא השיג את זה".
בהמשך הודתה: "יש אווירת נטישה מצד השלטונות. באים אבל נפגשים עם ראשי המועצות וראשי היישובים. צריך שייפגשו עם התושבים ויחזירו להם את הביטחון והאמון שמדינת ישראל תגן עליהם, שצה"ל ייתן את המכה האנושה לחיזבאללה בבוא העת. אני רוצה להאמין כך. זו הייתה החלטה שגויה לפנות את התושבים, החלטה היסטרית. בלבנון השנייה ספגנו יותר קטיושות, ואנשים לא עזבו, והעורף היה חסין וחזק. כולם נטשו, ולך תחזיר אותם עכשיו. הם לא סופרים אותנו, לא ספרו אותנו לפני המלחמה ולא ספרו אותנו עכשיו".
"בשביל להוציא היתר בנייה פה מוציאים לך את הנשמה, בשביל לקנות לחם וחלב אני צריכה לנסוע 35 ק"מ עד נהריה", אמרה חתן בסיום. "אין פה אזורי תעשייה, הצעירים עזבו לפני המלחמה ולא יחזרו, אין להם למה לחזור, אין להם מקומות תעסוקה, זה כבר לא זה".
עריכה: מיכל קדוש