"לא אחזיר את ילדיי לגור על הגבול בהסכם שלא ניתן לסמוך עליו"
רפאל סאלב, תושב ק"ש, קרא לממשלה לפעול להשבת הביטחון: "לא יכול להיות שנחזור עם הסכם שלא שווה את הנייר שעליו הוא כתוב"
אתמול (ש') החלו אלפי משפחות המתגוררות בצפון למחות נגד התנהלות המדינה לנוכח התחממות ההולכת וגוברת במקום, וקראו לממשלה לפעול בנושא. רפאל סאלב, תושב קריית שמונה הנמנה עם חברי הנהלת מטה 'נלחמים על הצפון', הביא פרטים נוספים על דרישת התושבים לשינוי.
"מ־2006, בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, ראינו שיש החלטה, והיא לא מיושמת בשטח", טען. "היו 19 שנה של שקט אבל של התעצמות צבאית משמעותית של חיזבאללה. ישבנו בשקט, באורך רוח. יש לנו אורך רוח. כשאנחנו שומעים שרוצים להחזיר אותנו עם הסכמים, והשר רון דרמר וראש המל"ל נוסעים לוושינגטון כדי לחדש את ההסכם של 1707 - זו זריקת חול בעיני התושבים. עמוס הוכשטיין מגיע לפה, וזה התפקיד שלו. לנו יש מילה רק על הממשלה שלנו, שהיא ערבה לביטחוננו, ועל צה"ל. אנחנו רוצים שההסכם ייאכף בכוח הזרוע. לא יכול להיות שנחזור לבתים עם הסכם שלא שווה את הנייר שעליו הוא כתוב".
"הילדים מאוד מתגעגעים הביתה"
בהמשך הודה: "אנחנו לא שומעים את ראש הממשלה. יש לנו אורך רוח, אבל כשאנחנו שומעים שההסכם בפתח והצד הישראלי לוקח בו מקום אקטיבי, אנחנו לא יכולים לישון בשקט בלילה כי אנחנו מבינים שיחזירו אותנו. אנחנו לא יכולים לשתוק. אני לא חושב שהמדינה הפקירה אותנו, לפחות את רובנו. אנחנו מקבלים כסף לשכירות, אבל שום פלסטר לא ישנה את המצב שבו אתה נמצא מחוץ לבית. הילדים מאוד מתגעגעים הביתה. שמונה חודשים עברו. יש לי חמישה ילדים, הגדול בן 10, ואין יום שהם לא מדברים על חזרה לקריית שמונה. השהות שלהם במסגרות לא פשוטה להם".
"אני לא אחזיר את הילדים שלי לגור על הגבול בהסכם שלא ניתן לסמוך עליו", הבהיר סאלב, תושב קריית שמונה, בסיום דבריו, "נחזור לקריית שמונה בטוחה, אחרת. התושבים חזקים, צה"ל אני חושב שחזק, מנצחים עם מה שיש, כך היינו לכל אורך הדורות".
עריכה: מיכל קדוש
