לירי אלבג בת ה־19 נחטפה בבוקר השבת השחורה ב־7 באוקטובר מבסיס נחל עוז. מאז, במשך 258 יום, היא מצויה בשבי חמאס מבלי שבני משפחתה ידעו מה מצבה מלבד אות חיים מרגעי החטיפה. שירה אלבג, אימה של לירי, שוחחה עם ניסים משעל ומיה זיו־וולף וסיפרה על תחושותיה בעקבות הזמן הרב שעבר.
"כל יום שעובר זה יותר ויותר קשה", הודתה. "בימים שאין עשייה או פגישות למען המטרה, אלה ימים שאני אפילו לא יוצאת מהמיטה. לפני שבוע בערך קיבלנו עדכון עם התשובה של כן אבל, או שחמאס לא אישר את עסקת נתניהו. פעם אחרונה שקיבלנו אות חיים מלירי היה לפני ארבעה חודשים. אנחנו ממתינים לראות מה קורה, נאמר לנו שכן מנסים להפעיל לחצים כלשהם".
"כולם כבר מבינים שכולם כבר צריכים לחזור הביתה. מה שקורה בכנסת ובממשלה בימים האחרונים, אותי באופן אישי זה מאוד מביש. במקום שבממשלה כל אחד יחשב את הסיכון שלו, שיחשבו את הסיכונים של החטופים.", אמרה. "לא נראה שזה מה שהם עושים, ולא נראה שהם מבינים מה שהם עוברים שם, שאולי זה ייכנס להם ללב. זה תהליך מאוד קשה שאנחנו צריכים לעבור. אנחנו צריכים להתחנן על חיי לירי".
עם זאת סיפרה שהיא זוכה לתמיכה גדולה מהציבור הרחב: "הציבור איתנו, והוא כבר מבין שהמלחמה הזאת לא תיפסק לעולם לצערנו הרב. אנחנו במקום שבו אנחנו חיים על חרבנו, לחסל מחבל כזה או אחר ייקח לנו עוד הרבה הרבה זמן".
אלבג סיפרה על איתי עמר, חברה הטוב של לירי, שנפל באסון הנמר"ה ברפיח: "כשבאנו לנחם אותם, כל החייילים שישבו שם, הצעירים והמבוגרים, אמרו דבר אחד: אנחנו נלחמים שם כדי להחזיר את החטופים".
בסיום השיחה סיפרה שירה בגעגוע על לירי: "לירי היא ילדה שאוהבת את החיים, אוהבת לרקוד ותמיד מרימה את מצב הרוח לכל מקום שאליו היא מגיעה. היא 'צוות הווי ובידור'. אני מקווה שגם שם היא לא איבדה את התקווה, והיא מאמינה שהיא חוזרת. אני כל בוקר וכל ערב מבקשת ממנה סליחה שלא הצלחנו עדיין".
עריכה: אחיעד לוק