"הנכדות שואלות מתי האנשים הרעים מחזירים אותם"
סילביה קוניו, אימם של דוד ואריאל החטופים בעזה, שיתפה בדמעות: "מאוד מקווה שהם ביחד, חוסר הוודאות הוא נוראי ובלתי נתפס"
דוד ואריאל קוניו, שני אחים מקיבוץ ניר עוז, נחטפו ב־7 באוקטובר לעזה ונמצאים בשבי החמאס זה 271 ימים. אשתו ובנותיו של דוד נחטפו יחד איתו אך שוחררו במסגרת עסקת החטופים. סילביה קוניו, אימם של השניים, שוחחה עם ענת דוידוב ואודי סגל ב־103fm ושיתפה בגעגוע העמוק.
לדבריה, "חוסר הוודאות הוא נוראי ובלתי נתפס ממש. הבנות הנכדות שלי עוברות ימים ולילות מאוד קשים, אתמול היה להן יום הולדת ארבע - בלי האבא ובלי הדוד. הן שואלות מתי האנשים הרעים מחזירים אותם. זה כל יום, כל לילה, עם צעקות, בכי. זה כל יום ככה. זה נורא, זה בלתי נתפס מה שקורה שאין עסקה ואין כלום".
עם זאת הדגישה: "ממש לא התייאשתי, יש לי תקווה שהם חוזרים, ויש חלומות שכל פעם אני רואה אותם בבית חולים ואני ניגשת אליהם בריצה ומחבקת אותם, מנשקת אותם, על כל מה שהם עברו, וזו אימא".
עוד הוסיפה כי "מאוד מקווה שהם ביחד, זה עוד חלום - שהם יהיו ביחד. לפני חודש היינו אצל הבן הגדול שלי שהזמין אותנו לאכול, ואיתן, התאום של דוד, היה שם עם בנותיו ואשתו, וכשנכנסנו עם אמה ויולי (בנותיו של דוד) הן ראו את איתן שהוא 'קופי' של דוד, והן ניגשו ושאלו מתי אבא חוזר. זה מה יש, זו המציאות. אנחנו משפחה גדולה שמרגישה חצויה. ב־6 באוקטובר היינו 20 איש בבית שלי, וב־7 באוקטובר היינו 12".
בהמשך סיפרה: "אנחנו גרים בכרמי גת כרגע, והחיבוק והחום שיש פה, זה לא נתפס. אתה רואה את זה בחנויות - מחבקים אותך, וזה משהו שלא יאומן. אנשים באים, אנחנו בימי שבת עושים פה עצרת, וזה לא מובן שבאים מכל מיני מקומות כל שבת".
לקראת סיום השיחה שיתפה: "בשביל ללדת את הילדים האלו עבדתי הרבה. איבדתי הרבה הריונות, שמונה חודשים במהלך ההריון שלהם הייתי במיטה, לאריאל גם היה תאום שנפל בדרך. אני חצויה, הגעגוע הוא נורא".
