בואו נדבר על קצת תרבות, על ספרים, על קריאה ועל ספריות ציבוריות - ויש לזה אפילו חוק שחוקק ב־1975, הבא להסדיר את פעילותן של הספריות בדגש על טובת הציבור, ועל הכסף לתפעול. כי הרי זה בא לשרת כולם, וצריך כסף לכולם.
אז בחודשים האחרונים מתנהל מאבק על הכסף: שר התרבות והספורט מיקי זוהר, מקדם הצעת חוק ממשלתית לקיצוץ של 30 אחוזים מתקציב הספריות. את ההצעה הזאת הביא השר בחודש ינואר, ואז אחרי הסערה המוצדקת סביב הקיצוץ הלא הגיוני הזה, הגיעה הצעה מתוקנת וועדת השרים לחקיקה הצביעה בעד קיצוץ של 14 אחוזים. גם זה הרבה לגוף שכל התקציב שלו עומד בסך הכול במקור על 85 מיליון שקלים. אחרי התיקון הקיצוץ יהיה 73 מיליון.
אז תחשבו טוב למי זה מיועד. תחשבו על הילדים שמגיעים לספריות בפריפריה בחינם, שזה המקור התרבותי החינמי היחיד שלהם, כי בבית אין אפשרות לתת מעבר למינימום. תחשבו על מבוגרים שאין להם כסף לרכוש ספרים יקרים, והספרייה ציבורית היא מקור תרבותי כמעט יחיד עבורם. ותחשבו על עודפי התקציב מ־2023 שחולקו רק אתמול בוועדת הכספים למועצות הדתיות ולמשרד למשימות לאומיות של השרה סטרוק, כי את מי מעניינת תרבות בממשלה הזאת? רק תזכרו - היום זה אנחנו השקופים, מחר זה אתם.