"אף אחד לא יודע מה יהיה מחר. תשעה חודשים של תופת"
ענת דוידוב התייחסה בפתיחת התוכנית למשפחות החטופים: "120 חטופות וחטופים עדיין תקועים בעזה, למשפחות יש קצת יותר תקווה היום"
ישראל במלחמה 278 ימים, 120 חטופות וחטופים עדיין תקועים בעזה, למשפחות יש קצת יותר תקווה היום. אף אחד לא יודע מה יהיה מחר. תשעה חודשים של תופת.
בשעה זו משפחות החטופים יוצאות מהקריה בתל אביב לכיוון ירושלים לצעדה שתסתיים בעצרת המונים במוצאי שבת מול משרד ראש הממשלה. וגם זה קרה השבוע: בתוך תשעת החודשים של התופת, צריך מקור תקציבי למימון הפליטים המפונים בארצם, כאילו שתשעה חודשים הם יושבים בבתי המלון בהפתעה מוחלטת, וצריך לממן את ההפתעה.
אז יאללה, קיצוצים. קיצוץ רוחבי של מיליארד שקלים ממשרדי הממשלה, והם נבחרו בקפידה: משרדי החינוך, הבריאות, הרווחה, התחבורה והביטחון הלאומי, כששום מוח שפוי לא יבין למה דווקא אלה נבחרו. כל קיצוץ כזה בא על חשבון הבריאות שלנו, החינוך שלנו, שכר המורים, השירותים הסוציאליים, פיתוח התשתיות - הכול הכול עלינו.
שבוע קודם העבירו דווקא עודפי תקציב מהשנה שעברה. למה לא השתמשו בהם? כי אלה הועברו למשרדים הכי נחוצים, כמו למשל המשרד הנחוץ "המורשת והמשימות הלאומיות" שבראשו השרה אורית סטרוק, שמקבלת ומקבלת, גם לאחר שבמשרד האוצר הגדירו אותו אחד מששת המשרדים המיותרים.
סטרוק הוקלטה השבוע במפגש עם תושבים במאחז גבעת חנן אומרת: "אנחנו בתקופה כמו בנס". חיילים נופלים, הצפון מופגז, חטופים במרתפים חשוכים, ואנחנו כמו בנס. נכון. נס גדול היה פה לפני תשעה חודשים. הנס המוחלט.
