ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ עדיין נמצא על סדר היום הציבורי והתקשורתי האמריקני. ד"ר קובי ברדה, דוקטורנט להיסטוריה אמריקנית, פרש את משנתו על האירוע הדרמטי.
"התגובה של דובר השירות החשאי מדברת על כך שהפרימטר ששכב עליו המתנקש לא נמצא באחריות שלהם", הסביר ד"ר ברדה על התגובה הלא משכנעת לשיטתו של השירות החשאי. "אני לא מאמין בתאוריות קונספירציה אלא ברשלנות וחובבנות", טען בהמשך.
לדבריו, "זו בעיקר רשלנות שמזכירה לי חאפריות ישראלית. תגובה של דובר השירות החשאי מאתמול בלילה מדברת על זה שהאזור שבו היה המתנקש לא היה אמור להיות בתחום האחריות שלהם, כי זה מאה חמישים מטר מהאירוע, וזה היה אמור להיות באחריות המשטרה המקומית. יש סרטון של אחת הדמויות מהשירות החשאי שנראית מבולבלת, לא מבינה איפה היא נמצאת, לא מצליחה להחזיר את האקדח. אנחנו נמצאים בעולם של צנטריפוגות, כולם נדבקים לקצוות - אנשים שפויים באמצע, קולם מחריש בעת הזו, זה נכון לגבי כל דבר. זה מה שהרשת החברתית חיה ממנו, היכולת להבליט את הדיבור המוזר, השונה והקונספירטיבי".
אנחנו מייחסים לרשתות אולי הרבה יותר ממה שזה באמת
"אני קצת חולק עלייך בהקשר הזה, אנו מסתכלים על הפוליטיקה איפה שתרצי - אם את מסתכלת על הפוליטיקה בארץ, בן גביר הגיע ל-14 מנדטים. ואם על הפוליטיקה האמריקנית - את רואה דמויות שמדברות על זה שמשפחת רוטשילד שמה צלחות לוויין ענקיות כדי לגרום לשרפה ביערות של קליפורניה מצד ימין, ומצד שמאל את התקיפה שישראל היא זו ששולטת בעולם דרך הכסף של 'אייפאק'", ציין. לטענתו, "הקצוות כבר מיוצגים שם בפרלמנט ובסנאט, ואת רואה את זה גם ברשתות החברתיות. אנחנו רואים בארצות הברית התפרקות של המרכז הפוליטי - המרכז מת".
בהמשך התייחס לדמותו של המתנקש: "ממה שאנחנו יכולים לדעת יממה לאחר האירוע - אני לא חושב שהמוטיב הוא פוליטי, ומהסרטונים שראיתי זה מה שנותן לי את התחושה. נכון שבהתחלה דיברו על זה שהוא רשום במפלגה הרפובליקנית, אבל בארצות הברית אתה חייב להיות רשום במפלגה כדי להצביע. מה שיותר עניין אותי לשמוע זה עדויות של תלמידים מהתיכון שלו שהוא היה מתבודד הרבה, הוא ישב לבד, היו צוחקים עליו כולם".
על הפייבוריטיות שלו בסקרים הוסיף ברדה כי "בבורסה של לאס וגאס המועמדות של טראמפ מזנקת ל-65 אחוזים, ויומיים לפני הירי הדבר עמד על 42-58. יש פה וקטור מאוד ברור של צמיחה עתידית בסקרים. בפעם האחרונה שבאו להתנקש בנשיא רייגן, וזה היה חודשיים לאחר הבחירות, הוא עלה ב-20 אחוזים בתמיכה. אם נסתכל בהיסטוריה, כנראה שבעקבות אירוע שכזה התחושות של חלק גדול מהציבור הן 'אנו לא ניתן שיקבעו בעקבות כדורים את הבחירות'".
עריכה: אסף חרמוני