גם בעולם הערבי הגיבו לנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול (ד') בקונגרס האמריקני, זו הפעם הרביעית. ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, הביא את מגוון הדעות על הנאום.
"אין הרבה תגובות מאוד חיוביות לנאום הזה", טען. " הפלסטינים, במקרה של הרשות אומרים שאין שום דבר מחדש בנאום, ושהם תובעים שמי שיחליט על גורל העם הפלסטיני אלה הפלסטינים עצמם. החמאס אומר שנתניהו צריך היה להיעצר ולהישפט על פשעי מלחמה, ושהכול מלא שקרים בנאום שלו. אלה תכנים שפוסלים את הנאום".
מילשטיין זיהה שתי נקודות מעניינות בנאום: "מבחינת הנרטיב הישראלי, נתניהו עשה עבודה טובה. הוא הסביר את יסודות הסיפור הישראלי ואת שותפות הגורל בין אמריקה לישראל וצדקת הדרך הישראלית".
לגבי הנקודה השנייה היה הדוקטור ביקורתי הרבה יותר: "אני חייב לומר שלצד הדברים החיוביים שאמרתי, עלו שם הרבה יותר רעיונות שהם סיסמאות או אשליות מאשר תוכניות עבודה: מהסיפור של כניעת חמאס, דרך פנטזיות של הקמת שלטון ידידותי לישראל בעזה, ועד ליצירת קואליציה אזורית רחבה שכולה תתמוך באותו שינוי באזור".
הוא הרחיב מדוע מדובר בנושא חשוב: "לצערי חוץ מזה שהדברים מכילים זרעים של הקונספציה שלפני 7 באוקטובר, הם גם לא נותנים לנו הישראלים בסיס הגיוני וריאליסטי לקדם סביבו תוכניות".
"היה בנאום ציור של אוטופיה, של דה רדיקליזציה של פלסטינים, וגם די הרבה רמיזות שאנחנו קרובים לנקודה הזאת", אמר דוקטור מילשטיין והתריע: "לנו יש תפקיד מרכזי להזיז הצידה סיסמאות, ולשאול איך אתה מתכוון בנקודה הנוכחית ליצור מציאות חדשה בעזה כל עוד חמאס היא הגורם הדומיננטי. אני מוטרד בגלל הדברים האלה".
לקראת סיום השיחה עמד על נושא שעלול לפגוע בעסקת חטופים אפשרית: "חמאס לא יסכימו עליו -הסיפור של המשך הישארות ישראל בפילדלפי ובנצרים. אני מאוד מתקשה לראות את חמאס אומר כן. אנחנו ניגרר למלחמת התשה. נוכחות חצי סטטית, ומדי פעם נשוט ימינה ושמאלה. אם גם עכשיו לא נלך לעסקה, נגיד גם בספטמבר ובאוקטובר שאנחנו מתקרבים לעסקה".
עריכה: אחיעד לוק