"חוות הדעת סותרת עקרונות יסוד בחוק הבין־לאומי"
פרופ' טליה איינהורן על החלטת האג באשר לצווי המעצר: "כמו כל עצה, היא לא מחייבת" • הוסיפה: "לבית הדין הזה אין משטרה וגוף אכיפה"
דיווח שעלה אתמול (ה') לכותרות בעיתון 'הניו יורק טיימס' חשף כי בריטניה עתידה למשוך את הסתייגותה באשר לסוגיית צווי המעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, ואף לשנות את מדיניותה באשר למלחמה בעזה. פרופ' טליה איינהורן, חברה קבועה באקדמיה הבין־לאומית למשפט השוואתי, התייחסה לאופן שבו מתנהל בית הדין הבין־לאומי מפרוץ המלחמה.
"מדובר בחוות דעת מייעצת של בית הדין הבין־לאומי בהאג, בתשובה לשאלה שהפנתה אליה העצרת הכללית של האו"ם", טענה. "כמו כל עצה, היא לא מחייבת, וחוות הדעת הזו סותרת עקרונות יסוד במשפט הבין־לאומי. יש מאמר מפורט הבוקר ב'מקור ראשון', חוות הדעת המציאה למעשה את הרעיון שהשטחים של ארץ ישראל ההיסטורית הם שטחים פלסטיניים כבושים, הם מעולם לא היו. היא דורשת מאיתנו להעביר את כל הקניינים התרבותיים לידי הפלסטינים, היא מתעלמת לחלוטין מזה שבמשפט הבין־לאומי כאשר קיימת סכנה ממשית לכך שישמידו את המורשת של העם היהודי, אסור להעביר כי יש להם הגנה מיוחדת. היא דורשת לבצע טיהור אתני של מאות אלפי יהודים מירושלים ומשאר חבלי ארץ ישראל ההיסטורית, לנתק את עם ישראל ממורשתו ההיסטורית".
עוד הוסיפה כי "גם ההחלטה שלהם כאילו ישראלת מבצעת טיהור אתני בעזה, כאילו אנחנו מבצעים השמדת עם בעזה, לא הייתה בכלל ראיה לכך כי מי שמבצע השמדת עם לא פותח מסדרונות הומניטריים. הצד השני מפר את כל דיני המלחמה. מבחינתם ירושלים, חברון, בית לחם, עזה, זה הכול אותו דבר. לבית הדין הזה אין משטרה וגוף אכיפה. ארגון האומות המאוחדות היום נתון בידי דיקטטורות ומדינות שאין מכבדות זכויות אדם. הגוף היחיד שיש לו שיניים הוא מועצת הביטחון. במשפט הבין־לאומי גבולות מדינה בעת הקמתה הם הגבולות שהיו אז, והם עומדים בעינם כל עוד לא שונו בהסכמת הצדדים. אלה שטחי המנדט, כולל ארץ ישראל המערבית. אנחנו צריכים להדגיש שהפלישה של ירדן ומצרים לא היו חוקיות. ב־1967 השטחים חזרו לידינו".
עריכה: מיכל קדוש
