"הייתה תקופה שלא יכולתי אפילו לחשוב על לכתוב"
הזמר עמיר בניון התארח באולפן של מרסל מוסרי ושיתף בתחושותיו בעקבות המלחמה • ציין: "לא יודע מה הטריגר שמפעיל אצלי את הכתיבה"
מרסל מוסרי אירחה הערב (ד') את הזמר עמיר בניון לשיחה על התחושות בעקבות המלחמה ועל ציון עשרים שנה לאלבום 'ניצחת איתי הכול'. מה משמעות שירו החדש 'לו יהי'? ומה קרה לו במהלך הופעה שגרם לקהל לצחוק?
"קשה למצוא היום שמחה בדברים גשמיים", אמר בניון והוסיף: "ענייני מצב רוח זה דבר מורכב, עכשיו מה שמלווה את המצב שלנו כמדינה וכעם זה משהו שגורם למצב רוח קצת להיות שפוף, זה סוג של משהו שאתה לא לבד בעולם, קורים דברים מסביבך - לך, לאחים שלך".
עוד אמר: "הייתה תקופה קשה שלא יכולתי אפילו לחשוב על לכתוב, והייתה תקופה שפתאום זה יצא. אני לא יודע מה הטריגר שמפעיל אצלי את הכתיבה. אולי עדיף - אם הייתי יודע, הייתי מחפש אותו כל הזמן, אבל אני לא יודע מהו".
מרסל מוסרי שיתפה מתחושותיה על מחסום הכתיבה לאחר אירועי 7 באוקטובר: "בהתחלה, בחודשים שאחרי, אני לא העזתי לכתוב. אני כותבת הרבה סיפורי אהבה ומשפחה, סיפורים אופטימיים, ולא העזתי. אמרתי 'מי שאני שאפרסם עכשיו סיפור אהבה?', אז העדפתי לשתוק תקופה". בניון הסביר את הזווית שלו וטען: "זה לא 'המי אני' כמו ה'איך אפשר'. אחר כך זה עובר כי אתה מבין שאתה רוצה שפיות, ואם אתה רוצה שפיות, אז אתה צריך לעשות את הדברים שאתה אוהב".
בהמשך סיפר על פגישותיו עם החיילים והמפונים: "עם החיילים בסופו של דבר זה נגמר בשמחה, זה עם בפני עצמו. הם במצב רוח שקשה להסביר, חוזרים עם אורות. עם המפונים זה יותר רגוע, יותר קשה להופיע בפניהם, כי אתה מרגיש את מה שהם מרגישים". עם זאת הבהיר כי "אני אופטימי בסופו של דבר".
"שיר שאני מאחל לכל בן אדם שאני אוהב"
במהלך השיחה הסביר גם על משמעות שירו 'לו יהי': "שיר שאני מאחל לכל בן אדם שאני אוהב. רחל בתי, שחשבתי עליה כשכתבתי את השיר הזה, אבל חשבתי על כל עם ישראל. זה שיר כמיהה לטוב בסך הכול. שיר על איזה רצון שיהיה טוב".
לאחר מכן שוחחו השניים על ההתנהלות של בניון בהופעותיו, והוא חשף כי "בהופעות אני לא מעז לעלות על במה בלי מילים. אני פחות מדבר עם הקהל, יותר עוצם עיניים, שר, מדי פעם פוקח איזו עין בשביל לראות שאני לא טועה, מסתכל על הטקסט, על המבנה, רואה שאני בסדר וממשיך קדימה".
לדבריו, "להופיע מול 50 איש זה יותר מלחיץ מלהופיע מול 2,000 איש למשל, כי הכול קרוב. אתה מרגיש שבוהים בך. לפני הרבה שנים הופעתי בצוותא, ממש בתחילת הדרך, וראיתי שבשיר הראשון חלק מהקהל צוחק, ואז הבנתי שאני עדיין עם הגרביים ונעלי הבית וכולם קרובים אליי. שכחתי את הנעליים בבית. אז כשהתחלתי אלה היו המקומות להופיע".
ב־19 באוגוסט יציין בניון עשרים שנה לאלבום 'ניצחת איתי הכול' בהופעה בקיסריה. הזמר סיפר על הסיבה שסגר את ההופעה כדי לציין את המאורע: "אני מכניס עם השיר הזה לחופות, והשיר הזה כשמו כן הוא - ניצח איתי הכול, המוזיקה ניצחה איתי הכול. זה שיר על מוזיקה, ואמרתי 'אם כבר לעשות משהו שהולך אחורה, אם כבר לחגוג משהו, זה את זה'".
לגבי הצלחת האלבום גילה כי "לא ידעתי מה יצא מהאלבום הזה, רק התרגשתי מאוד והודיתי לה' אחרי שהשיר הזה נכתב, וידעתי שיש בו משהו. אחר כך כל היתר. הייתה לי תחושה טובה לגביו מהתחלה, אבל הבינו אותו הרבה יותר ממה שחלמתי. האלבום הזה הוא אבן דרך ענקית בקריירה שלי. מהשיר הזה השגתי עוד קהלים".
"אמנות זה צורך. זו שליחות"
בתוך כך שיתף בניון בחשיבות האמנות מבחינתו: "זה צורך. זו שליחות, אבל זה גם צורך של האדם. פעם לימדתי באיזה מקום ושאלו אותי אם אני יכול לתת להם תרגילים בהלחנה. אמרתי שאין לי מושג. אני זוכר שבהתחלה המוזיקה הייתה באה עם מילים".
מה עושים כשמגיעה בצורת?
"זה הזמן לקבל חומרים חדשים מהחיים. כל אחד יכול לעצום עיניים ולדמיין את מה שנותן לו את הכיוון לכתוב".
בקריירה המוזיקלית העשירה הפתיע בניון בתפקיד משחק בסדרה 'בני אור'. מרסל הסתקרנה לשמוע את ההסבר שלו להחלטה: "זה היה בקורונה, הגיעו אליי עם ההצעה הזאת, וכנראה זה התלבש עליי כמו כפפה. הסכמתי מייד בגלל שזה נגע לליבי כל הטקסט, ובאמת רציתי לראות איך זה".
"אני משחק שם אבא של השחקן הראשי, שהוא היה קצת ילד בעייתי. אני משחק שם בתור אבא שלא מוצא את עצמו, בעייתי קצת, יחס מאוד מוזר עם המשפחה שלו הילד תמיד דואג לו, אבל בעקבות זה שהוא דואג לו, הוא נכנס לפשע", הוסיף בניון.
אני מאחלת שנראה אותך בעוד תפקידי משחק.
"למה לא? הלוואי".
לקראת סיום השיחה התייחס לאמונה שלו ברקע התקופה: "דבר שאני עובד עליו ביום יום. אם לא הייתה לי אמונה, לא הייתי עומד על הרגליים, אבל זה דבר שצריך לחזק כל יום. אנחנו נמצאים בתקופה לא פשוטה, אז צריך לחזק את האמונה, כל אחד והדרך שלו. אני משתדל פעם בשבוע ללכת לשיעור תורה".
