רגולציה וקוץ בה
כיצד נראית הרגולציה על העסקים הקטנים? • גיל טופז והגר פרץ־דיין על הסוגיה הנפיצה • דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, סיפר • פרק 03
רגולציה, או אסדרה בעברית, מטרתה לקבוע חוקים ברורים לאופן הפעולה של כלל המערכות הפועלות סביבנו. כשזה נוגע לעסקים, תחום הרגולציה סבוך אף יותר, בייחוד כשמדובר בעסקים הקטנים, הזוכים להרבה פחות תמיכה מהמדינה. כיצד בא לידי ביטוי תחום הרגולציה בכל הקשור לעסקים הקטנים? בפרק השלישי של 'עסק שלנו' בהגשת גיל טופז והגר פרץ־דיין, שוחחו השניים על התחום החשוב.
"היתרון של העסק הקטן הוא במקום של הגמישות והזריזות, היכולת לשנות כיוונים מהר, והרגולציה פוגשת את העסקים בדיוק במקום שנותן להם קונטרה לפעול מהר", פתח גיל. "כשאתה מקים גוף רגולטורי, אף אחד מהעובדים לא יקום בבוקר ויגיד 'הגענו למקום שאנחנו רוצים להיות בו, מעכשיו אף אחד לא עושה רגולציה בישראל'. לכן אנחנו מוצאים את עצמנו במצב בו בגלל שאין מגבלה על הרגולציה, אנחנו בעודף רגולציה. הרגולטור גם מגיע עם אג'נדה מסוימת".
הגר הסכימה, והוסיפה: "רגולטור לא קם בבוקר ובא לו להנחית רגולציות, הוא מבין שזה דבר חשוב ויש מטרות שראוי לקדם אותן כמו בטיחות בדרכים וכל מה שקשור לאיכות הסביבה. אבל במדינת ישראל יש 200 רגולטורים. הרשות להגנת הצרכן, רשות ההגבלים, יש אפילו ממונה על מידות ומשקלות. וכעסקים הקטנים זה מאוד יקר לנו, בשונה מעסק גדול זה עולה לנו בשיעור יחסי הרבה יותר ומקשה עלינו להתחרות. כבר בשנת 2018 חוקקו הרגולציה האירופי חוק שנקרא 'חוק עידוד העסקים הקטנים', ולצערנו בישראל הוא עבר בקריאה ראשונה בלבד ולא ביתר הקריאות. עדיין אין חוק עידוד עסקים קטנים בישראל. הדין הישראלי לא מתייחס לעסקים הקטנים".
"למה מה שטוב למאות מיליוני אירופים לא טוב למיליוני ישראלים?", תהה טופז. "למה צריך את מכון התקנים שלנו שיקבע מה שכל השוק האירופי עובד לפיו? יש תקינה אירופית ואנחנו צריכים פשוט להעתיק אותה ואולי פה ושם לעשות אדפטציה מאוד ספציפית. זה צריך להיות הדבר החריג".
"המחוקק מחזק את השחקנים הענקיים"
כיצד באה לידי ביטוי הרגולציה בתחום האשראי? "האשראי הוא חמצן לעסק. יש בישראל 5 בנקים, באנגליה יש 350 בנקים, בגרמניה 1,500. ובארה"ב כמעט 5,000", תיאר. "גם באופן יחסי לאוכלוסייה אנחנו פחות מעשירית ממה שצריך להיות. התפיסה של הרגולטור בישראל היא שלא צריך יותר, לפני כ־70 שנה היו כאן עשרות בנקים והרגולטור עבד להכחידם. אם מסתכלים על שוק האשראי שאותו אנו רוצים להגדיל, זו משימה לאומית שהרגולטור או המחוקק צריך לקחת על עצמו. נכון לעכשיו, הוא מחזק את השחקנים הענקיים עם תיאבון הסיכון האפסי, שהדבר שהכי חשוב לו זה יציבות הבנקים ולא התחרותיות במשק, לכן תיאבון הסיכון של הרגולטור והמערכת הבנקאית המפוקחת על ידו מאוד נמוך. אם אנו רוצים לעודד עסקים ועשייה שלוקחת סיכונים, צריך לחבר לחוץ בנקאיים מקורות ולתת להם את השימוש בקרנות בערבות מדינה, ופתאום יהיה לנו שוק אשראי חוץ בנקאי של עשרות מיליארדים שיודע לתת קונטרה לבנקים ולשמש אלטרנטיבה לעסקים".
בסיום הפרק, שוחחו גיל והגר עם דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, ושאלו לדעתו על הרגולציה בישראל. "בישראל, לפני שמדברים על רגולציה, חשוב להבין מה התרבות הכלכלית שעומדת מאחוריה", טען. "היא יכולה להישאר ככלי ריק אם היא לא מחוברת לתרבות של עשייה. מספיק להזכיר כמה מדינות באירופה שם התרבות היא של לעבוד עם עסקים קטנים, בעוד שבישראל הרבה שנים התרבות הייתה לעבוד עם הגדולים, מה שמאוד הכביד על עסקים קטנים שלפעמים נאלצו להתחנן ולחבור לגדולים. אחד האתגרים הוא איך משנים את התרבות הזו".
עריכה: אליעזר בן יהודה ומיכל קדוש
