"ככה זה בישראל שלנו. יש כאלה ויש כאלה"
ענת דוידוב פתחה את התוכנית בביקורת על החרדים: "יש מאות אלפי סטודנטים חילונים שנושאים בנטל והולכים ללמוד בלי שאף אחד מפצה אותם, בלי יללות"
ישראל במלחמה. 311 ימים ולילות ל־115 חטופים וחטופות, שמחכים שאולי סוף סוף זה יקרה, סוף סוף יחזרו הביתה. בינתיים, בממשלה ובוועדות הכנסת החיים מתנהלים במסלול מקביל.
על סדר היום - נציב שירות המדינה, הרפורמה המשפטית ששר המשפטים מזחיל אותה פנימה, לפחות מנסה, והפסקת הענקת מענק הנחת מעונות יום לאימהות חרדיות בעקבות השתמטות האברכים משירות בצה"ל.
היועצת המשפטית לממשלה במוקד המתקפות של הפוליטיקאים, כי למה לעסוק בחטופים? למה לעסוק במפונים? בחבל תקומה? למה לא להוריד מהציבור קצת מהלחץ ומהמתח של המתנה ארוכה למלחמה?
אבל בסוף כשהכול מתחיל ונגמר בכסף, ולמען שלום הקואליציה - שר החינוך כבר מחפש דרכים עוקפות להעביר את הכסף. קיש למשל כבר הודיע שיעביר מאות מיליוני שקלים לחרדים, גם ללא לימודי ליבה מלאים. יש לחצים פוליטיים גדולים, הקואליציה חשובה לראש הממשלה, המספר 64 הפך מקודש, הסקרים מתחילים לחייך שוב, והביטחון עולה.
החרדים מצידם ינסו לסכל את הוראת היועמ"שית. בסוף בג"ץ יכול להיות פתרון מעולה כשצריכים אותו, ובינתיים יש פה מאות אלפי סטודנטים חילונים שמשרתים במילואים, נושאים בנטל, משלמים מיסים, נותנים את הנשמה, אפילו מתפרקים בדרך הביתה והולכים ללמוד כשמתאפשר בלי שאף אחד מפצה אותם, בלי יללות ובלי טובות. כי ככה זה בישראל שלנו. יש כאלה ויש כאלה.
