שלישיית 'קצה השדה' הייתה להקה רוק ישראלית שפעלה בשנות ה־70. השלישייה כללה את צבי בומס, ראובן גבירץ וגיא יפה, שלושתם יוצאי להקות צבאיות (גבירץ ובומס היו בלהקת הנח"ל ויפה היה בשלישיית פיקוד מרכז).
השלישייה הוקמה ב־1975 בעידוד המפיק והמוזיקאי אשר ביטנסקי, שקיווה שהשלישייה תהיה מעין גרסה ישראלית ללהקת 'קרוסבי, סטילס ונאש'. על אף שהציגה הרמוניות מופלאות ושירים מקוריים שצעדו במצעדי הפזמונים – הספיקה השלישייה להוציא אלבום בודד בשנת 1977 והתפרקה.
במרוצת השנים הפך אלבום השלישייה, שנכשל בזמן אמת, לאחד מאלבומי המופת בזמר העברי, ובו, לצד גרסאות כיסוי לשירים כמו 'ערב בא', 'ליל אמש' ו'עין גדי', היו שירים מקוריים בולטים דוגמת 'יש לפעמים רצון לעוף', 'בין העולמות', 'בקצה השדה' ו'זה לא הים'.
לאורך שנות פעילותה, לצד הופעותיה עם שיריה המקוריים, שרה השלישייה קולות רקע באלבומו השני של מתי כספי, באלבומה היחיד של להקת תמוז ובמופע 'הזמן הכפרי' של אריק איינשטיין, וכן חלקה במה עם הזמר האמריקני טים הרדין בעת סיבוב הופעותיו בארץ.
אחרי פירוק השלישייה פנה כל אחד מחבריה לכיוון אחר: יפה פרש מעובדתו כזמר והתפרסם כטכנאי באלבומים ושר בהם קולות רקע; בומס, ששימש כזמר ליווי במספר אלבומים, פרש מעולם המוזיקה אך חזר אליו בשנת 1989 עם אלבום סולו ראשון בשם 'מקומות אחרים', ומאז השתתף בשלב פרויקטים והרכבים; וגבירץ הקים יחד עם יהודה תמיר, שמוליק בילו וגלי עטרי את להקת חלב ודבש שזכתה באירוויזיון 1979 עם 'הללויה', לא חדל מלהופיע וליצור ולאחרונה אף השיק מיני אלבום מקורי בשם 'עולם כזה'.
בפרק זה של 'מילים ולחן' חזר דודי פטימר אל שירי התקליט המופלא של השלישייה, אל הסיפורים מאחורי שיריו וכן שוחח עם ראובן גבירץ על ימיה של השלישייה, על פעילותה וסוד קסמה, וכן על הנסיבות שהובילו לפירוקה.
הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.
לכל הפרקים של הפודקאסט לחצו כאן.