"ערב השבת פוצצו את הגדר, אמרו שחמאס מתאמן"
טלי שמחי, תושבת ניר עם, על היעדר ההיערכות לבוקר 7 באוקטובר: "אנחנו מטומטמים? התנהגנו כאישה מוכה, ידענו שהגיהנום מגיע"
תושבי קיבוץ ארז, ניר עם ומפלסים שבוע בסוף השבוע לביתם לאחר יותר מעשרה חודשים מבוקר השבת השחורה, זאת חרף העובדה שהמלחמה ברצועה עדיין לא הגיעה לסיומה ועל אף הקרבה לגדר. טלי שמחי, תושבת ניר עם, תיארה את תחושותיה בעקבות התופת שאירעה לפני כמעט שנה.
"אופטימיות היא לא רק צורך אלא היא כורח המציאות נוכח המציאות ההיסטורית שלנו פה", טענה תחילה. "רם אתה לא אופטימי, אין סיכוי שתיוותר במדינה הזו. הרבה מאוד משפחות, ובצדק, מתקשות לחזור לקיבוץ שהוא צמוד גדר, מאוד מפחיד, מה שהחזיק את המשפחות האלה, גם את בנותיי ונכדיי זו הידיעה שיש צבא ששומר עליך. המדיניות הממשלתית לאורך השנים לא בדיוק נתנה את דעתה הביטחונית על האזור שלנו. היינו המגן האנושי, קדושת האזרח לא עמדה לנגד עיניהם".
עוד הוסיפה בצער: "במהלך החודשיים האחרונים לפני 7 באוקטובר פוצצו את הגדר, קיבלנו הודעה שחמאס מתאמן. אנחנו מטומטמים? אמרו שהם מורתעים. התודעה הזאת חלחלה, אני ראיתי את החיילים פה בחמ"ל, אני יודעת על מה אני מדברת. לקראת 7 באוקטובר, הייתה תחושה ולי באופן אישי, אמרתי לבת שלי 'תארזי את המזוודה, הולך להיות פה אירוע גדול'. אמרתי את זה לבתי כבר ב־22 לספטמבר, היה פה סואן. מאחר ואנחנו חיים את זה ונאחזים, והייתי מאלה שנאחזו. גם ביקשתי סליחה מבנותיי. התנהגנו כאישה מוכה. כל הזמן דיברנו על זה שזה גן עדן ויש 10 אחוז גיהנום. ידענו שהגיהנום מגיע".
"זה קיבוץ שעמד בגבורה. ב־1948 פינו את הקיבוץ מהילדים, ובאמת הייתה תחושה שיש פה מלחמה שצריך להסתדר ולהתכונן אליה", התייחסה שמחי לקורותיו ההיסוטריים של הקיבוץ. "פה זה לא קרה, לניר עם היה מזל גדול אבל גם מזל נס שגולני נלחמו על חיינו, ואיבדנו לא מעט כדי לשמור על הציר שנכנס לתוך הקיבוץ. אם המחבלים היו נכנסים, אני בטח לא הייתי מדברת איתכם. בדו קיום מול ארגון טרור הפסקתי להאמין ב־2005".
עריכה: מיכל קדוש
