"אומרים 'במילא כולם מתים שם', וזה לא נכון"
גיל דיקמן, בן דודה של כרמל גת שנמצאת בשבי החמאס, התארח באולפן של רז שכניק וסיפר על המלחמה שהם מנהלים במטרה להחזיר את כל החטופים הביתה
כרמל גת, ילידת קיבוץ בארי וסטודנטית לתואר שני לריפוי ועיסוק באוניברסיטה העברית בירושלים, שהתה בבית הוריה באותה השבת ב־7 באוקטובר. היא בדיוק שבה הביתה מטיול ארוך בהודו ותכננה את המשך חייה, אבל אף אחד לא הכין אותה לאירוע שקרה באותו היום, ולעובדה שלמעלה מעשרה חודשים היא מוחזקת בשבי החמאס בעזה. בן דודה גיל דיקמן התארח בתוכנית של רז שכניק וגולל את סיפורה של החטופה, וחשף לפנינו את הכמיהה של המשפחה שהיא תשוב לביתה.
השיר הראשון שהתנגן בתחילת התוכנית היה 'שיר לכרמל' בביצוע של רמי קליינשטיין. דיקמן סיפר כי מדובר בשיר שכתבה בת משפחתם רננה ליש, לאחר שביקרה בבית הוריה של כרמל וראתה את המקום אחרי החטיפה. "היא ראתה את מה שקורה שם בבית, ומייד כתבה את השיר הזה ואמרה 'אני חושבת שמי שצריך להלחין אותו זה רמי קליינשטיין'. ואמרנו לה 'הלוואי שרמי קליינשטיין ילחין את השיר. בואי נראה אותך'. אז מתוך עוז של קשרי משפחה, שקשורים גם לדודים האחרים של כרמל, הם הצליחו לגרום לזה לקרות, ורמי נעתר. הוא ראה את השיר, ומשהו במילים ובסיפור הדליק לו את הנים הזה בלב, והוא הלחין את זה", הסביר דיקמן.
בהמשך ביקש לספר על מבנה האישיות של כרמל והודה כי כרמל היא פסיפס של הרבה מאוד תכונות, ויש המון דרכים להגדיר אותה. "היא בן אדם של אנשים, והיא מתחברת לאנשים, ולכן כל אחד רואה ממנה זווית אחרת". לדבריו, הוא ובני משפחתה והחברים הקרובים הרכיבו יחד פלייליסט המשקף את אישיותה הרב גונית – בין השירים אפשר למצוא כאלה שהיא מאוד אוהבת, וכאלה שהיא שלחה לאחרים כי חשבה שהם יתחברו אליהם. "היא בן אדם של פסטיבלים, ושל הופעות, ושל לבחור בדיוק לאן להגיע, ויש לה טעם מאוד מאוד ספציפי, ואתם תשמעו את זה בשירים. היא יודעת ורואה את האדם שעומד מולה, ויודעת להגיד 'נראה לי שזה ייגע בך'. את הפלייליסט הזה הרכיבו חברות שלה מהקיבוץ, מעבודות, מהאוניברסיטה. כל שבוע אני פוגש מישהו אחר שאומר לי 'אני מכיר את כרמל מ...', כי היא עברה הרבה, ובכל מקום היא נגעה בלב של לפחות בן אדם אחד. הפלייליסט הזה מבחינתי הוא תזכורת לאיך כרמל יודעת לגעת ולראות אנשים אחרים. איך היא מצליחה לראות את הטוב".
"אנחנו יודעים שכרמל עברה ליד המקום שאמא שלה נרצחה"
בין שיר לשיר חזר בן דודה של גת לאותו יום ארור וסיפר כי כמה שעות אחרי שהבינו שקורה משהו חריג בבארי, הם קיבלו הודעה מאשל, אביה של גת, שסיפר כי הוא נעול בשירותים בביתו, ואין לו קשר עם האחרים. "ככה אנחנו מבינים את הסיטואציה – הוא נעול בשירותים, וכל אחד נלקח למקום אחר. כנרת, אימה של כרמל, אנחנו יודעים בדיעבד שהיא נרצחה. מצאתי סרטון בטלגרם שבעצם מראה את זה, וככה אנחנו יודעים. את אלון, אח של כרמל, ירדן וגפן לקחו ושמו על מכונית. הסיעו אותם לכיוון עזה, ולפני שהם הגיעו לגבול הם הצליחו לברוח מהרכב שלושתם. ירדן הבינה שהיא לא תצליח לרוץ מספיק מהר, אז היא מסרה את גפן לאלון והצליחה להציל את החיים של הבת שלה ושל בעלה". דיקמן ביקש להדגיש כי "אנחנו יודעים שכרמל עברה ליד המקום שאימא שלה נרצחה, ושהיא לא ידעה על אביה, אחיה, גיסתה, ואחיינית שלה". שכניק האזין לו ברוב קשב וחיזק את פועלה של המשפחה שנלחמת לטובת החזרת החטופים כמה שיותר מהר. "תמי ארד הייתה בשקט, ולצערנו זה לא עזר".
נקודה שחשוב לגעת בה היא הקשר המיוחד בין גת לבן דודה. דיקמן חשף את החברות האמיצה ביניהם ואמר: "אנחנו בני דודים בהפרש של שמונה שנים אחד מהשני. היא הבת דודה הגדולה שלי, היא האחות הגדולה שלי. יש בי תמיד רצון שהיא תהיה גאה בי. בי ובנו. היא סוג של מודל השראה ל'מה זה מגניב'. יש בה משהו ביקורתי וחכם, ומערכת היחסים בינינו הייתה סביב הדברים האלה, וספציפית סביב מוזיקה. הייתה בינינו תחרות מי מכיר אחד לשני את הפודקאסטים הכי מגניבים".
עוד הוסיף: "האינטראקציה האחרונה בינינו הייתה 11 יום לפני 7 באוקטובר. היא עוד הייתה בהודו, וזה היה ממש רגע לפני שהיא חזרה. אני נסעתי ביום כיפור על אופניים מהבית שלי בתל אביב לבארי והשווצתי באינסטגרם, והיא אמרה שהיא לא מאמינה לזה, וצחקנו על זה בינינו. הדבר האחרון ששלחתי לה היה ב־7 באוקטובר. הטלפון שלה נלקח על ידי המחבלים והופרד ממנה בכדי לבלבל אותנו".
כמו קשת בענן
שיר נוסף שנכנס לפלייליסט המרענן הוא She's a Rainbow של Lola Marsh. דיקמן הזכיר כי ההרכב Lola Marsh ממש מחוברים לעניין החזרת החטופים. "הם שרו גם ביום ההולדת של רומי גונן, וגם ביום ההולדת של כרמל, ממש את השיר הזה שכרמל אוהבת והוא פוגע בה בול. היא קשת. היא מגוונת, אבל גם מאירה את החדר. אתה לא יכול שלא להסתכל עליה כשהיא נכנסת. היא מרפאה בעיסוק, והיא תמיד רואה מעבר. היא עשתה לחטופים סשנים של דמיון מודרך ומדיטציה ויוגה. אגב, הרבה התבלבלו וחשבו שהיא מורה ליוגה. כשהיא תחזור היא תמשיך להיות סטודנטית לתואר שני בריפוי ועיסוק. אגב, התזה שלה עוסקת בטיפול באנשים שעוברים טראומה".
שאלה נוספת שעלתה בשיח המשותף בין שכניק לדיקמן היא סביב המידע שהמשפחה מקבלת מהמדינה על אודות מצבה של גת בשבי. דיקמן טען כי המשפחה אכן קיבלה מידע משני חטופים ששבו ביום ה־50 למלחמה, וזה הדבר שהם יכולים להגיד בוודאות. "חשוב שאנשים יבינו שמשפחות חטופים כל הזמן מקבלות מידעים – לפעמים מדובר במידע כולל, ולפעמים במידע מאוד פרטי שהם לא יכולים לחלוק עם כולם. אנשים אומרים 'במילא כולם מתים שם', וזה לא נכון. אנשים אומרים לי את זה ברחוב וברשת, וזה לא נכון. זה לא ייאמן מה יוצא לאנשים מהפה. יש עשרות של חטופים שהם בחיים. הם בסכנה בכל רגע. יש חטופים שהיו בחיים, ויכולנו להציל אותם, אבל הם נהרגו בשבי, וזה מראה כמה שזה דחוף".
שחקי שחקי על החלומות
ד"ר נועה לביא, בתו של הזמר אריק לביא, עלתה לשידור והצטרפה לשיח המשותף בין השניים. היא הודתה שמאז אירועי אוקטובר היא מרגישה שליבה שבור, והבהירה: "אם לא יחזירו את החטופים והחטופות, אני אגיד את זה בצורה מאוד ברורה: נגמרה לי המדינה באופן סופי. עכשיו אנחנו מתקרבים לשנה, ואני הולכת ועושה קניות ורואה את הפירות של ראש השנה, ואני בשברון לב".
רגע לפני שהתנגן השיר 'אני מאמין' של לביא, נזכרה בתו בדמות אביה ואמרה: "אם אבא שלי היה בחיים הוא היה נועל נעליים והולך לעזה לשחרר אותם. אני מכירה את אבא שלי. הוא היה אומר 'אני הולך לשחרר אותם'. אני מקווה שהמילים של השיר אכן יתגשמו ונאמין בבני האדם. אני מתרגשת מאוד שהשיר הזה מלווה את המשפחה שלכם. אני כל כך מקווה שהמדינה תשכיל להחזיר אותם. אני מחזקת אתכם ואוהבת אתכם. עד שכל החטופים וכרמל לא יחזרו אני פשוט שבורת לב, ואני לא סתם אומרת את זה. אני מקווה שהחברה שלנו והמדינה שלו תשכיל להחזיר את החטופים".
"אחרי כל כך הרבה ימים בשבי אתה מסוגל להבין מה עובר לה בראש?", שאל שכניק את דיקמן. הוא התעמק בשאלה וענה: "אני חושב שהיא מחזיקה באופן מאוד עמוק את הידיעה שעושים מה שצריך בכדי להחזיר אותה. עושים זה אנחנו, המשפחה, אבל אני גם בטוח שהיא מאוד כועסת. 'למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?', 'למה עדיין נלחמים סביבי כשהיה אפשר כבר להחזיר?'. אני מניח שהיא עושה את החישובים האלה ויודעת, גם אם היא לא שומעת חדשות".
דיקמן ביקש לשים דגש על אספקט אחר בדמותה של גת ואמר: "היא יכולה להתעצבן לפעמים, וזה משהו שאני מדמיין שקורה לה שם. אנחנו והחברים שלה מצליחים לדמיין אותה יוצרת קשרים נפלאים ומוזרים עם האנשים סביבה, ולא חשוב מי הם. כי זה בדיוק מי שהיא. היא מדברת ערבית, זה כישרון שהיא לא ידעה שהיא תשתמש בו ככה".
נאחזים באוויר
שיר נוסף שהתנגן הוא 'נאחז באוויר' של גידי גוב. בן דודה של גת אמר כי גם החטופים נאחזים באוויר, וגם בני המשפחה והחברים שמחכים להם בבית. "הם נאחזים באוויר, וגם קצת גם אנחנו. שי אחותי ובת דודה של כרמל בחרה את השיר. זה הדבר שהיא מייד חשבה עליו. אנחנו רק רוצים לגעת בה והיא איננה, ויש מחשבה על מה שהיא עוברת שם. הלוואי שיש אוויר, יש חטופים שנחנקו למוות. לכולנו חסר אוויר, וכשהם יחזרו איזו אנחת רווחה תהיה".
כשנשאל דיקמן מה עובר על משפחתה של החטופה, סיפר כי אביה בונה את חייו מחדש בתל אביב. "הוא גר אצל אימא שלי תקופה, וההתמודדות לא פשוטה אבל מעוררת השראה. גם אור, אחיה הקטן של כרמל, הסתובב בארצות הברית ועשה עבודת לובי במשך תקופה מאוד ארוכה. אור הוא חלק מהטקס הלאומי, שהוא לא הטקס של מירי רגב. הוא חלק מההתארגנות הזו של יונתן שימריז, ואני חושב שהפעילות הזו שאור שותף בה וגם אח של כרמל, זו הדרך לשמור על פעילות ולשדר שלא נוותר עליהם".
רגע לפני סיום ביקש דיקמן להזכיר לקהל המאזינים: "זה לא הופך להיות פשוט יותר, רק יותר ויותר קשה, ואנחנו ממשיכים. אנחנו רוצים שכולם יחזרו הביתה – החיים לשיקום, הנרצחים לקבורה".
עריכה: עדן בן ארי
