בחזרה לעסקת ג'יבריל: "היינו מנותקים"
ניסים סאלם, ממשוחררי עסקת ג'יבריל, סיפר על חייו בשבי המחבלים: "מדי פעם הייתי חוטף מכות איומות, היו מוציאים עליי את העצבים"
ניסים סאלם, ממשוחררי עסקת ג'יבריל ב־1985, שוחח עם רון קופמן ואריה אלדד ושסיפר על חווית השבי שלו, על אכזריותו של אחמד ג'יבריל, על האמונה שישראל לא תנטוש אותו לגורלו, ועל שיתוף הפעולה בין שמיר לרבין שהביא לאישור עסקת שחרורו.
בעיניו עסקת שחרורו אושרה משום שבאותה העת כיהנה בישראל ממשלת אחדות לאומית ששיתפה פעולה עבור אישורה: "יצחק שמיר ביקש מאנשי מח"ל בממשלה להצביע בעד העסקה. יצחק רבין היה שר הביטחון. הוא אמר לו בפירוש: 'הם ימותו בסוף שם, הוא יהרוג אותם'. יצחק שמיר אמר ליצחק רבין: 'אני יודע מה זה להיות שבוי מלחמה'."
הוא סיפר על נסיבות נפילתו בשבי בעומק לבנון, השבוע לפני 42 שנה: "הפתיעו אותנו. הכינו מארב וידעו מה אנחנו הולכים לעשות. הלכנו שש שעות ברגל בתוך שבילי כבשים וכפרים עד לחלוקה שלנו בין החבר'ה של ערפאת מהפתח לבין ארגונו של אחמד ג'יבריל שמקום מושבו דמשק".
"בעניין הזה הם הלכו יד ביד ונפלנו בשבי של שניהם בעצם. אני ויוסק'ה גרוף הובלנו בשיירה לכיוון דמשק. היינו בידי ג'יבריל ואנשיו, למזלנו הרע נפלנו בידיהם. הם היו אחד מכוחות הסירוב באותם הזמנים. מבחינתם לא מדברים בכלל עם היהודים, ומי שדיבר עם היהודים, גם אותו הם היו הורגים", סיפר. גורלם של חבריו שנפלו לידי הפת"ח היה טוב יותר: "הם השתחררו קודם. חלק מאנשי פת"ח שוחח עם המדינה הציונית, הם שמרו על קשר מסוים לגבי העסקה כולה, ולגבי החיים שלהם".
"הם היו יודעים על משהו שעשינו באזור, והיו מוציאים עליי את העצבים"
סאלם היה בשבי ארגונו של ג'יבריל קרוב לשלוש שנים בתנאי מחייה קשים ביותר: "ארגון אכזרי ביותר. היינו בצינוק של חקירות. בכל יום עשר שעות, ואחרי שבועות של חקירה הביאו אותנו לבונקר שבנוי מתחת לאדמה בדמשק עם הרבה מעגלי אבטחה".
הוא העיד על שנאה תהומית ביחס כלפיו: "אתה מתחיל להבין כשמישהו נותן לך קת לראש – אתה לא מכיר אותו, אבל אתה מבין שהשנאה היא לא כלפיך, אלא כלפי מי שאתה מייצג. אתה יהודי שבא מישראל – מבחינתם זה הדבר הכי גרוע שהם ראו. ככה הם מתנהגים אליך".
סאלם לא ידע מה קורה בעניינו, למעשה הוא לא ידע מה קורה בעולם כלל: "היינו מנותקים. לא ראיתי עיתון, לא רדיו ולא טלוויזיה. אתה בתוך הצינוק לבד. אתה הולך להתקלח פעם בשבועיים בגלל הסירחון שלך. גם בזמן האוכל היו מכניסים לנו לתא את הצלחת. לא ידענו מה הולך בישראל. אתה מנותק".
עם זאת הוא ידע בליבו כי המדינה לא נטשה אותו: "ידעתי שעושים מאמצים לשחרור שלי. עניין של התקווה שלי. אתה יוצא בתור חייל, אתה יודע שאם יקרה משהו הצבא ינסה להגיע אליך בכל האמצעים שיש לו, ומסתבר שכשחזרנו שמעתי על כל כך הרבה מבצעים ודברים שרק הדמיון חושב".
לדבריו, "כשחזרתי, אמרו לי שבסופו של דבר ידעו איפה נמצאנו ולא יכלו להיכנס. אם היו נכנסים, הם לא היו חוזרים. אני יודע על מבצעים שנעשו מסביב, ועד היום לא מספרים כדי לא לחשוף חלק מהמקורות. היו מבצעים סביב אותו אזור בדמשק. הייתי חי את זה. מדי פעם הייתי חוטף מכות איומות. הם היו יודעים על משהו שעשינו באזור, והיו מוציאים עליי את העצבים, אבל אני ידעתי: מישהו חושב עליי".
"המלכה דינה הגיעה אליי לדמשק לתוך הגיהנום"
סאלם סיפר מעט על אחמד ג'יבריל האיש: "היינו נעדרים, היו תקופות שהוא אמר שהוציאו אותנו להורג. הוא שיחק, הוא היה איש זוועתי. הוא רדף את אנשי ערפאת בביירות. ג'יבריל עצמו אמר לי: 'ניסים, אנחנו נכין לך מוט גבוה'. היה אירוע קשה. ניסו להרוג אותי ופצעתי מישהו שלהם באופן רציני. הוא הגיע אליי ואמר לי: 'ניסים אנחנו ניקח אותך, נבנה תורן גבוה בדמשק ונתלה אותך שם'".
אורחת מפתיעה שהגיעה אל מקום שביו בדמשק היתה המלכה דינה, רעייתו לשעבר של המלך הירדני, חוסיין: "המלכה דינה הגיעה. היא הגיעה אליי לדמשק לתוך הגהנום. אישה, מלכה, יושבת מולי. מלכה הוא תואר שנשאר גם אם היא התגרשה. היא לא פחדה מהם".
עריכה: אחיעד לוק
