רבים מתושבי הצפון עזבו את היישובים שלהם ואת בתיהם והעבירו את כל חייהם לאזורים אחרים ברחבי הארץ בגלל פרוץ המלחמה. עם זאת, ישנם אזרחים שלא פונו מבתיהם, כמו תושבי להבות הבשן. ארז גל, תושב להבות הבשן ואב לארבעה ילדים, סיפר על הקשיים שהוא חווה מתחילת המלחמה ועל הסתגלות הילדים למצב.
"אנחנו 11 ק"מ מהגבול. אנחנו חושבים שהדבר הנכון זה להישאר בגליל. אנחנו לא חושבים שמי שתוקף אותנו צריך לשרטט את קו הגבול", טען גל. "מנסים ליצור לילדים כמה שיותר שגרה. אנחנו מנסים לתווך להם את המצב מבלי לייפות אותו", הוסיף בהמשך.
"חשוב לי מאוד שאנשים פה ידעו שיש פה חיים. יש אלפי אנשים שגרים פה", סיפר. "אנחנו צריכים לחזק את מערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית. זה לא רק היישובים. 11 ק"מ מהגבול זה גם יישובים מרמת הגולן ועמק החולה. מכללה שנפגעה, תל חי, לא קיימת. אנחנו במחסור של אנשי חינוך", הסביר את הקשיים של מסגרת חינוכית עבור ילדים.
לסיום הוסיף: "אני לא מבין את ההפקרה הזו. אין תקדים לדבר הזה, אני לא מצליח להבין איך ויתרנו על חבל ארץ כל כך גדול שרץ עד חוף הים. אני כולי תקווה שבקרוב זה ישתנה".
עריכה: אסף חרמוני