ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה נתניהו ביקרו בבית משפחת החטוף אורי דנינו ז"ל וספגו ביקורת קשה מצד המשפחה השכולה. אלחנן דנינו, אביו של אורי שנרצח בשבי חמאס, הסביר מה עמד מאחורי הביקורת הנוקבת על ראש הממשלה וסיפר על האופי המיוחד של בנו.
בפתח דבריו הבהיר: "אין בכוונתנו לפגוע חלילה. כיוונתי את דבריי מלב אל לב. אני מקווה שזעקת ליבי הופנמה למי שצריך להביא את הערבות ההדדית לשולחנו. אני לא חושב שהוא חומק מאחריות - יש תחושה שלאורך שנים כאן דברים לא נעשים מתוך ערבות הדדית ומתוך איחוד וחיבור עם ישראל".
עוד הוסיף: "אני מרגיש שלמטה אנו אנשים מחוברים ואוהבים, וכשמתחילים לעלות למעלה משהו מתפרק, ולפעמים גם מפרק. אני לא יכול לעמוד בצד ולראות את זה. אני קודם כול חש את החובה לכל 101 החטופים שנשארו שם, ואני אשתדל לעשות הכול, כל שביכולתי, שהם לא יעברו את מה שאנחנו עוברים".
"אני משתדל לדבר תמיד באמונה. בסוף יש לנו הקדוש ברוך הוא אחד שמחיה וממית ומחזיק אותנו בארץ הזו. אחד התנאים זה אחדות וחיבור. אנחנו חייבים לאהוב אחד את השני ולהתחבר אחד עם השני. הפירוד הזה בלתי נסבל. אורי שלי כל החיים שלו חיבר ואהב את כל החברים שלו", שיתף דנינו והוסיף בגאווה: "אורי, אחד הסיפורים שלו זה שהוא הגיע לטירונות בגבעתי, והיה חייל אחד עולה חדש שלא היה לו כלום בארץ, לא דודים ולא דודות. ובכל יום ראשון אורי היה מביא לו חבילות של פירות, ובכל יום חמישי מביא את הכביסה שלו ומביא אותה הביתה לכבס אותה. הוא לא חיפש קרדיטים. הבחור חייך כל חייו, חבריו אומרים שבזמנים הקשים ביותר תמיד חייך והרים את החבר'ה ושימח וחיבר ואהב כל אחד מישראל".
"הוא חייך כל הזמן, לא מצאנו תמונה אחת שלו ללא חיוך. בזמנים הקשים ביותר, גם בצבא, גם בישיבה, הוא תמיד חייך והרים את חבריו", ציין בהמשך.
נוסף על כך התייחס דנינו לביקור ראש הממשלה בביתו. "דבריי ישבו אצלי בלב, אני לא אכחיש. הייתה לי הזדמנות לומר אותם, אז אמרתי אותם. אני אמרתי מראש למקורביו כי אני לא אגיד לו דברים קלים. הייתה לי איתו שיחה ביום ראשון ואמרתי לו שם כבר חלק מהביקורת. זכותו לא לבוא - הוא בחר לבוא. אני ביקשתי ממנו סליחה בתחילת דבריי, אבל אמרתי שאני חייב לומר את שעל ליבי. לגבי כל אותם 101 חטופים - אם יש סיכוי, אפילו קטן, להביא אותם - אוי לנו אם לא נעשה זאת".
לסיום ציין: "אני מקווה שהזזתי או שחדרתי לאחד מחדרי הלב שלו. אני מקווה, זו הייתה מטרתי. אנחנו לצערנו לא השתתפנו ולא הראינו נוכחות ברחובות בגלל שהבן שלנו היה חייל ולא ידענו מה זה יביא. אני באמת מבין לליבם של אלו המפגינים ברחובות, אבל דרכי לא כזו. לא יודע עד כמה זה עוזר, אבל יכול להיות שזה מביא סולידריות של הציבור כלפי המשפחות, וזה מה שחשוב".
עריכה: אסף חרמוני