השבוע עלו חילופי המהלומות מול חיזבאללה מדרגה, זאת בדמות הרחבת טווח הירי של ארגון הטרור גם לאזור הקריות, חיפה, רמת דוד ועמק יזרעאל, ותקיפות מסיביות של חיל האוויר הישראלי בעומק המדינה. אל"מ (מיל') ד"ר משה אלעד, מזרחן וחוקר החברה הערבית (המכללה האקדמית גליל מערבי), הביע את דעתו על המתרחש בזירה הצפונית.
"בגדול נסראללה מחויב לצו האיראני מה שלא יהיה, אבל הוא החל לבעוט בקטנות גם בצו הזה ולכן הוא מצליח איכשהו לתמרן", תיאר. "בגלל שהוא מאוד ממודר ולא מגלה את מה שעל לבו, אם אני יכול להעריך, הוא מנסה לומר שהוא לא יוותר ליהודים, 'או שאנחנו נגיע לתיקו במלחמה ובסוף גוף שלישי יעצור את זה ואז נעשה הפסקה, או שאנחנו נעצור, נקבל את מה שיהיה כי ישראל תהיה בעדיפות, אבל אז אני אצא בהצהרות'. ב־2006 הוא יצא בהצהרה על הניצחון האלוהי, הוא הפך את מה שקרה שם לניצחון".
עוד הוסיף: "אם הייתי יכול לכתוב את הנאום שלו הוא היה אומר 'יכולנו לנצח, אבל ראיתי את הסבל של עמי'. זה פחות או יותר מה שיגיד אם וכאשר הוא יגיע לנקודת מוצא ממנה הוא לא יכול יותר לפעול. למשל לחץ כבד של ארה"ב, אירופה בכלל וצרפת בכלל. הלחץ כבר עושה את שלו. אנחנו לא מקבלים את התחושות האמיתיות, מה שקורה בלבנון זו הגירה של מעל מיליון איש, לחץ קשה ביותר. גם ככה קשה במדינה הזו".
בסיום, הדגיש אלעד: "נסראללה הגיע לצומת טי, בצומת הזו הוא יצטרך להחליט מה הוא עושה, האם הוא פונה לכיוון של מה שאיראן מבקשת, למה שחמאס צריכה, או נשאר במקום ואומר שהוא לא רוצה לאמלל את עמו ולסגת. הוא ייתן לנסיגה שלו צביון של ניצחון".
על המתרחש ביהודה ושומרון בימים אלה, אמר: "מה שקורה בחוץ הרגיע, אפילו במעט, את הגדה המערבית".
עריכה: מיכל קדוש