נווד שירים
דודי פטימר חזר אל סיפורו של רמי ניר, שכוכבו דרך בשנות ה־60 וה־70 כזמר פופ ופולק ישראלי, אך נשכח מהתודעה • בלעדי לדיגיטל של 103fm
בחודש שעבר הלך לעולמו היוצר-זמר-שחקן רמי ניר (87), מהאומנים המיוחדים שפעלו בשדות הזמר העברי (ומחוצה לו) בשנות ה-60 וה-70, בייחוד במחוזות הפופ והפולק הישראלי.
ניר נולד ב-8 בינואר 1937 בתל אביב, וכילד כבר כתב שיר ראשון על ספינת דייגים ששטה בין הגלים. בנעוריו שיחק בהצגות תיאטרון ואחרי שירותו הצבאי כלוחם בגולני פנה להוראה ועסק בחינוך מיוחד. בשנת 1960 החליט לפצוח בקריירה מוזיקלית, למד לנגן על גיטרה והקים צמד עם מורהו לנגינה הגיטריסט אפרים פולק (בשנות ה-60 שם קץ לחייו). במסגרת הצמד ביצע את שירו הראשון ככותב וכמלחין – "המזח". במקביל פיתח ניר קריירה כדוגמן כשפרצופו כיכב על מגזינים ועיתונים רבים בתקופה ההיא.
עם פירוק הצמד פנה לקריירת משחק ושירה, כשהשיר הראשון היה כשגילם את הזמר הנודד בהצגה "על עכברים ואנשים" בבימויו של פיטר פריי. בהצגה ביצע את אחד משירי הדגל שלו, 'Poor Wayfaring Stranger' (שיר עם אמריקאי שזכה לגרסה עברית מאת אפי נצר), בלוז שלימים נכלל גם בתקליטונו.
בשנת 1966 נסע ניר לפריז, התחבר לז'אק ברל והתפרנס מהופעות ומלימוד פיתוח קול. הוא הקליט מספר שירים בצרפתית וכן הקפיד להקליט גם שירים בעברית, בהם 'סתיו בחלונות', 'ניצן האהבה', 'הלילה שוב ירד' ובעיקר 'שלכת בלב', שאמנם מזוהה עם ביצועו של יהורם גאון אך ניר היה מבצעו המקורי.
עם שובו ארצה בשנת 1969 התניע מחדש את הקריירה המוזיקלית שלו בארץ, חזר להופיע במועדונים והקליט שירים שזכו לתשומת לב ברדיו, בהם 'את' (בליווי להקת הברנשים של פיאמנטה), 'ויוה זיוה', 'איך שהתהילה עוברת' ו'החרב והמחרשה'.
בתחילת שנות ה־90 הוציא ניר אלבום בשם 'אותיות' וכן חבק ספר שירה ('שבר השלום והאמת'). באמצע העשור פרש מעולם המוזיקה, ובשנותיו האחרונות עסק בכתיבת רעיונות מהתנ"ך ובמתמטיקה.
חוקר המוזיקה דודי פטימר, ידידו, אשר פגש אותו, ראיין אותו ותיעד את סיפורו, סיפר על ההיכרות ביניהם, על הקשר המיוחד ועל הסיפורים מאחורי הקריירה והשירים הגדולים של ניר, לזכרו.
