אין ספק ששורת החיסולים של צמרת חיזבאללה, בראשם מזכ"ל ארגון הטרור חסן נסראללה, מצליחים להוסיף לא מעט אוויר למפרשים בתקופה מורכבת זו. אך מה עתיד להיות במזרח התיכון ביום שאחרי? האם חיזבאללה כאן כדי להישאר למרות הכל? ד"ר מיכל יערי, מומחית למדינות המפרץ הערביות (אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה), התייחסה לאופן בו יש לתעל את ההצלחה הצבאית בשלל הזירות.
"סדר חדש לא צונח סתם כך, צריך לייצר", טענה. "שימו לב לשיח שמתנהל בכל השנה האחרונה: אנחנו לא מסתכלים על המזרח התיכון כיחידה אחת. המלחמה בין ישראל חמאס מיומה הראשון לא הייתה מלחמה בין ישראל לפלסטינים, היא הייתה מלחמה מדבקת. לכן גם אם הייתה לנו הצלחה לגבי חיזבאללה, הפתרון הוא פתרון מדיני כולל. צריכות להיות מעורבות בנות הברית שלנו. עומד רה"מ ומדבר על נורמליזציה עם סעודיה, ונציגי המדינה הזו בוחרים להיעדר מהדיון. למה זו טעות והיא מראה בדיוק את הגישה הישראלית שלוקה בהרבה חסרונות? מכיוון שגם אם ישראל אומרת שבנות הברית שלה הן סעודיה, איחוד האמירויות וכן הלאה, היא לא יכולה לצעוק זאת מעל במה פומבית".
עוד הוסיפה: "אנחנו עיוורים לחלוטין לרגישויות ולמורכבויות שמתמודדים איתם המנהיגים של מדינות ערב. אנחנו חושבים שרק לנו קשה. הריאקציה היא שסעודיה מקשיחה את העמדות שלה מול ישראל. בעצם ישראל יורה לעצמה ברגל במקום לעשות דיפלומטיה שקטה מאחורי הקלעים. אנחנו צועקים כי ככה יותר נוח. דבר שהוא בעיניי יותר מהותי - גם אם היינו חותמים על הסכם שלום עם סעודיה בואכה המלחמה, האם זה היה הדבר הנכון ביותר למזרח התיכון?".
"סעודיה לא צריכה את הסכם השלום עם ישראל, זה נטל עליה, את כל מה שהיא רוצה לקבל מישראל היא מקבלת גם ככה", טענה ד'"ר יערי בסיום דבריה, "במקום שישראל תבין את הפוזיציה הזו, היא עושה כל כך הרבה טעויות אסטרטגיות. אנחנו חוגגים, ובצדק, אבל הבעיות לא ישתנו, אם לא נחשוב על זה באופן דיפלומטי שוב ושוב יפרצו העימותים האלה. הקהל הלבנוני, הפלסטיני, בחלקו, סובל מההנהגה הזו. אם ישראל לא תשכיל לנצל את האוכלוסייה הזו, חבל, נפספס עוד הזדמנויות".
עריכה: מיכל קדוש