זהר שפק, תושב כפר עזה וחבר כיתת הכוננות בקיבוץ, חש ערב השבת השחורה שהחיים בעוטף בטוחים לכל הדעות. ואז הגיע בוקר 7 באוקטובר, שהוכיח לכולנו אחת ולתמיד שהביטחון ככל הנראה לא היה מנת חלקנו.
שפק שוחח עם אודי סגל וענת דוידוב וסיפר על החיים מאז. "די נטוש כאן, הקהילה רובה בשפיים", תיאר. "עדיין משהו לא מתיישב טוב על הבטן, לראות את החורבן ליד עצים טובים. זה לא הבית, אני נורא רוצה שזה כבר יהיה הבית. אני רוצה לחזור להסתובב פה ולראות ילדים".
"לא חשבנו שנהיה במצב כזה אי פעם, הרגשנו הכי בטוחים בעולם", הוסיף בעצב. "המדינה הפרה את החוזה ברגל גסה, המדינה זנחה אותנו באותם ימים וגם בימים שאחרי. אנחנו חיים בזכות עם ישראל, לא בזכות מדינת ישראל".