דניאל מאיר, רבש"ץ קיבוץ נירים וחבר בפורום הזיכרון הלאומי, שוחח עם בן כספית ואריה אלדד ב־103fm על הקרב יוצא הדופן בקיבוץ ב־7 באוקטובר.
בתחילת השיחה שחזר את רגעי האימה במבט לאחור: "היו לנו פה ניסים מטורפים. בבוקר הבנתי שאין כוחות, קיבלתי תמונת מצב למה שקורה ואתה לא מבין איך אני פניתי לקדוש ברוך הוא, אני לא אדם דתי, פשוט פניתי לקב"ה ומפה השתנו לי הדברים והכול התחיל להסתדר ולקחתי את עצמי ואספתי עוד שלושה חבר'ה מכיתת הכוננות ויצאנו בנס לא לתוך השטח האורבני, עשינו איזשהו עיקוף דרך הכביש המרכזי של הקיבוץ".
"מה שמשך אותנו לשם זה זוג צעיר שצועק למוות שלו עם תינוק בן תשעה ימים שהבית נשרף והם לא יכולים לנשום, שם אנחנו נתקלים בחולייה גדולה של מחבלים. היה לנו מזל וניסים מטורפים. אם היינו משנים מטר לפה או דקה לשם, זה טירוף. אחרי התחקירים היום אנחנו מבינים את זה", הוסיף.
מה הנזק בקיבוץ נירים?
"ב-7 באוקטובר נרצחו ביישוב חמישה תושבים וחמישה נחטפו, שלושה חזרו בחיים ושניים חזרו לצערי בארונות. היה פה רצף של דברים מטורפים, מישהו התקשר אליי מישהו מהבור ואני כיוונתי מסק"רים לנקודות, הם נתנו מכות אש שהרעידו את הקיבוץ. הוא חיסל טנדרים שנסעו לכיוון הגבול", השיב.
"הרבה כוחות שנשלחו ליישובים חיכו לפקודה והתעכבו בכניסה, פה הכוח יזם וחתר למגע וזה מזל גדול. המסק"רים הגיעו בשעה 11:30, ב-2 דקות הם עשו פה שינוי משמעותי, אם שני המסק"רים האלה היו עוברים יישוב יישוב זה היה אחרת", הוסיף.
עריכה: אליעזר בן יהודה