אתמול (ד') נרצחו בני הזוג דביר שרביט ורויטל יהוד בפגיעת רקטה בקריית שמונה. מאיר בן שטרית, קרוב משפחה של דביר, שיתף בתחושות הקשות.
הוא סיפר: "דביר הוא בן אחות של אבא שלי. ישנו 'ראש זנב', וגדלתי איתו באותו החדר. הוא עבר איתי הרבה מאוד לוויות פה בקריית ארבע, עברנו הרבה הפגנות של 'אל תיתנו להם רובים'. דביר היה קשור מאוד למערת המכפלה, לתפילות, ללימוד תורה. כל כך הרבה זיכרונות צצים לי ממנו. "בחצי השנה האחרונה בגלל המרחק לא דיברתי איתו, וזה שורף לי את הלב".
דביר הגיע יחד עם רויטל לקריית שמונה רק לאחרונה. לדבריו של בן שטרית, "הם הגיעו מאילת, שניהם, ולפני שנתיים עברו לקריית שמונה. בת זוגו חלתה והוא הלך לטפל בה שם, והוא עבד שם כקונדיטור. הם היו ביחד זוג אוהבים. הם לא הספיקו להתחתן, כי ככה רצה הגורל. הוא היה קונדיטור מאוד חרוץ.
הוא הביע צער שבני הזוג נשארו בקריית שמונה המופגזת: "אותי זה הפליא שהם לא התפנו. אין לי תשובה לזה. אני קורא למי שצריך להתפנות - אנא עשו את זה ושמרו על הבטיחות. הינה, שילמנו בחיים של דביר".
בן שטרית נזכר בדברים שאמר לרמטכ"ל בזמנו שאול מופז לפני קרוב לרבע מאה: "אני משלם את המחיר הכבד מאז. עמדתי מול שאול מופז ב-24.5.2000 כשסגרתי אני את השער של לבנון. אני האחרון שיצא ממוצב טייבה וסגרתי את השער שלו בלבנון. שאלתי אותו איך השארנו את צד"ל ככה, ואם הוא לא חושב שזה יתפוצץ לנו בפנים. והינה - זה התפוצץ לנו בפנים".
בסיכום השיחה ביקש בן שטרית להעביר מסר למקבלי ההחלטות: "אני קורא מפה לראש הממשלה ולהרצי הלוי ולכל האנשים שמחזיקים בהגאים: אל תעצרו, נגמרו הימים ההם שהשכול שובר את עם ישראל. שהארץ תהיה שקטה. אנחנו מוכנים לשלם חלילה וחס בעוד ארונות, אותנו לא שוברים. אנחנו ננצח אתכם ולא יעזור לכם כלום. עם ישראל הוא עם הנצח, והוא לא מפחד מדרך ארוכה".
עריכה: אחיעד לוק